דיני צרכנות: יום הצרכן הבינלאומי 2018

עודכן ב: מרץ 11


כבכל שנה מתקיים יום הצרכן הבינלאומי ב15 למרץ. יום הצרכן הבינלאומי 2018 הוא בדרך כלל סיבה טובה לרשות להגנה לצרכן להרים אירוע רב משתתפים בו גם פאנל דעות בנושאים הקשורים לדיני צרכנות. אתרים בנושאי צרכנות וכן דיני צרכנות מסכמים את השנה החולפת ומציינים אילו עוולות צרכניות קרו ברובם. גם אנחנו באודיט בקרה וביקורת השתתפנו בכנס של הרשות להגנה לצרכן שהתקיים באולם האירועים לאגו בראשון לציון ועסק השנה בנושאים שעיקרם הגנה על הצרכן הקשיש, סימון מחירים, מהם התחומים בהם התקבלו הכי הרבה תלונות מצרכנים (רמז: למדינת ישראל יש יותר מ100% שימוש במוצרים מתחום זה), הפחתת יוקר המחיה, צעדי הרשות להגנת הצרכן בשנה החולפת ועוד. כל זאת מצד לקוח הקצה, מה גם שתחום דיני צרכנות, מהצד השני, רלוונטי לא פחות למנכ"לים, מנהלי סחר, מנהלי קמעונאות ועוד. הכנס כלל כ-400 איש מתחומים שונים של הסקטורים. חלק היו נציגי חברות, חלק היו עורכי דין, חלק היו מהרשות להגנת הצרכן ומהרשות לצרכנות, המועצה הישראלית לצרכנות, עיתונאים וחלק מהמשתתפים הגיעו מתוך עניין בתכנים.

לפניכם התכנים העיקריים שהיו בכנס

צו סימון טובין הצו מפרט מה התקנות במקרה של חברה המייצרת, מייבאת ומשווקת מוצרי הלבשה (ביגוד). במקרה של הפרת סימון הטובין כראוי, רשאית הרשות להפעיל את סמכותה כנגד היבואן בין אם תחליט להטיל עליו קנס בצורה של כופר או לתפוס את הטובין ולהחרימם. חברות טקסטיל ורבות הפרו את תקנות אלה מסיבות רבות ביניהם כמות הבגדים, חוסר תפקוד שוטף במחלקת הסימון והאריזה או אי ידיעת החוק במלואו. הנושא של סימון טובין מעוגן בחוק הגנת הצרכן עוד משנת 1981, אשר דן בסימון טובין ואריזתם. החוק קובע הוראות שונות ובין היתר כי סימון חייב להתבצע בעברית אלא אם קיימת הוראה הקובעת אחרת.

מאחר והוראות החוק דנות בהגנות הניתנות מכוחו לצרכן באופן נרחב ומקיף, הותקן צו הגנת הצרכן (סימון טובין), תשמ"ג-1983, שתפקידו הוא להסדיר את הנושא הספציפי של סימון הבגדים. הצו מגדיר כי הסימון יעשה בהדפסה, בהטבעה, בחריטה או בכל דרך אחרת על הטובין או אריזתם למעט בכתב יד. לא ניתן לסמן על הטובין או על אריזתם, ייעשה הסימון על גבי תווית שתוצמד היטב לטובין או לאריזתם בהדבקה או בתפירה באופן שתמנע הסרתה בקלות.

מאגר "אל תתקשרו אליי" ישראל רוצה ליישר קו עם שאר המדינות המתוקנות בעולם ולכן רוצה ליצור מאגר של צרכנים אשר לא מעוניינים לקבל שיחות שיווק. המאגר כבר פועל בכמה מדינות בעולם. הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן בוחנת בימים אלה מודלים שונים להקמת המאגר, ובפרט את ברירת המחדל של המאגר: האם יש צורך בהרשמה אקטיבית על מנת להימנע מלקבל שיחות שיווק, או שהאיסור להתקשר יחול על כל קווי הטלפון, למעט אנשים שהביעו הסכמה אקטיבית לקבל שיחות.

קמפיין הרשות נאבקת בחברות התקשורת מי לא ראה את הפרסומת של הרשות להגנה לצרכן שכיכבה לאחרונה בשלל מבזקי פרסומות? בפרסומת הצרכן התמים מקבל "שידרוג חינם" על חבילה כלשהי שלקח מאחד משירותי התקשורת. בפועל, הוא גם משלם על ה'שידרוג' שהוא לא זקוק לו ויותר מכך, לאחר 3 שנים הוא מגלה כי כל הזמן הזה עקצו אותו והוא המשיך לשלם עליו. "הציעו לכם שידרוג חינם ואחרי 3 שנים גיליתם שהוא עלה אלפי שקלים?" - זהו המוטו של הפרסומת המדוברת, ולא בכדי. בכנס נסקרו התחומים בהם התקבלו הכי הרבה תלונות מהצרכנים וכן, תחום התקשורת התקשורת, טלפונים, אינטרנט, כבלים ולוין הוא התחום השולט ללא עוררין עם 25.75% מתוך 10,670 תלונות שהתקבלו ברשות להגנת הצרכן בשנה החולפת.

סופרדיל פלוס טלמרקטינג בכל מה שנוגע לניצול קשישים ע"י הונאות צרכניות, נסקרו בפאנל "הגנה על הצרכן הקשיש" גם חברות טלמרקטינג שקיבלו קנס גבוה עקב הטעיית צרכנים. את הפאנל הנחתה נגה ניר נאמן, כתבת צרכנות ידועה ואקטיביסטית צרכנית.

חברת סופרדיל פלוס טלמרקטינג הורשעה בין היתר בהטעיה, הטעיה במחיר, הצגת מצגי שווא וניצול מצוקה. עקב כך נקנסה ב750 אלף ₪ , ולא די בכך: ביהמ"ש הטיל אחריות אישית על מנכ"ל החברה ומנהלת מחלקת המכירות של החברה, שנקנסו ב-250 אלף שקל וב-150 אלף שקל בהתאמה. אניטה יצחק ראש אגף חקירות וסגנית הממונה על הרשות סיפרה גם כי החקירה בתיק סופרדיל הייתה חקירה מורכבת ומסועפת שבחלקה הייתה חקירה סמויה ובחלקה חקירה גלויה, הכללה בין היתר חיפוש במשרדי החברה ותפיסה של ראיות רבות מפלילות כמו גם בזירות נוספות, גבית עשרות עדויות מנפגעים חשודים ועוד.

חוק המבצעים משרד הכלכלה מקדם באחרונה הצעת חוק לתיקון חוק הגנת הצרכן, הידועה לציבור בשם "חוק המבצעים" ואמורה לטפל בהורדות מחירים, הוזלות ומבצעים הנערכים במגזר הקמעוני. ההצעה שואפת להשיב את אמון הצרכנים באמיתות המבצעים ולמנוע את זילות המלה "מבצע", שכן הצרכן אינו יודע אם המבצע אמיתי, או שמא ההנחה נגזרת, למשל, ממחירים שהועלו יום קודם. בכנס נסקרו היתרונות והחסרונות לחוק זה.

חוק סימון המחירים סוגיה חשובה ורגישה שנוגעת לכל אחד מאיתנו. כרגע חוק סימון המחירים תקף וכוחות חזקים בשוק רוצים לבטלו. האם יש צורך לבטלו? הנושא נידון בפאנל סימון מחירים שכלל מצד אחד את נחמיה שטרסלר, כתב כלכלי וג'וש גולדשמיט, מנכ"ל המועצה לצרכנות, שהציג את עמדתם בעד החוק בעוד שמנגד גרסו עו"ד דן כרמלי, מנכ"ל איגוד לשכות המסחר וזיו רז מחברת SRS פתרונות קמעונאים, שיש לבטל את החוק, להתמסר לטכנולוגיה ולקדמה ופשוט לבטל חוק ארכאי זה. הוויכוח בין הצדדים היה עיקש ואין ספק כי כל צד השתמש גם בהגיון הבריא כדי לשכנע.

מסקנות ורשמים

הכנס היה מעניין ופורה מאוד ואכן נסקרו בו נושאים חשובים מאין כמותם שנוגעים לכל אחד ואחד מאיתנו, גם כצרכנים וגם כבעלי חברות ואירגונים מתעשיות שונות במשק הישראלי. לצד כל הדיונים והויכוחים נותרה ההרגשה כי אין התייחסות לפיתרונות של הבעיה. למשל, איך פותרים את משבר חוק סימון המחירים? איך מונעים את העוולות הצרכניות הבאות לקשישים? איך ניתן להפחית את הקנסות שמקבלות חברות הבגדים על הפרה של חוק סימון טובין? שאלות רבות התעוררו ונותרו בעינן. אין ספק שעל ידי ידיעת החוק ורצון אמיתי לאכוף אותו חברות רבות יכולות למנוע קנסות של מיליוני שקלים. אנחנו באודיט מתמודדים עם הסוגיות הצרכניות והמשפטיות של חברות רבות בתחום דיני צרכנות וקמעונאות בצורה יומיומית ונשמח לייעץ גם לכם ללא כל התחייבות על הצעדים הנכונים לחברה שלכם.


רוצים להתייעץ בנושאי דיני צרכנות? מוזמנים ליצור קשר עם עורך דין לענייני צרכנות לעסקים, מיכאל גילינסקי, ראש מחלקת רגולציה אצלנו במשרד: michaelg@audit-fa.co.il