בשנים האחרונות אנו שומעים יותר ויותר את צירוף האותיות ESG. אז מה זה בעצם? ESG הן קיצור של שלושת עולמות התוכן המרכזיים המתקיימים בגישות אחריות תאגידית. E- environment / S- social / G- governance ובעברית סביבה-חברה-ניהול תקין.
שלושת תחומים אלו מתורגמים לסדרה של מדדי ביצוע אשר לאורם נבנים נתוני דירוג של החברות השונות. ככל שהדירוג הוא גבוה יותר כך החברה עומדת בתנאים מחמירים יותר בהקשרים סביבתיים, חברתיים וניהוליים.
דירוגי ESG הן למעשה תוצר של מהלכים מחקריים המבוצעים ע"י חברות מחקר פרטיות כאשר לרוב הציבור אינו חשוף באופן מלא למתודולוגיה, לציוני התקן ומוסדות פיננסיים משלמים סכומים משמעותיים על מנת לעשות בדירוגים שימוש במסגרת מדיניות ההשקעה האחראית שלהם. במקביל, מתפתחות גישות ניהול מרחיבות יותר הכוללות גם את ההשפעה החברתית ו/או הסביבתית של ההשקעה ואלו מכונות כיום כהשקעות אימפקט.
לדירוג הESG קיימת גם השלכה כלכלית מהותית על החברה אשר נבדקת שכן דירוג גבוה יכול להשפיע על ההחלטה האם וכמה להשקיע במניותיה אשר נסחרות בבורסה. לכן, חברות ציבוריות שואפות באופן תמידי לעלות בדירוג ולהראות לציבור הלקוחות והמשקיעים כי ביצועי הקיימות והטמעת מהלכי חדשנות והתייעלות המיושמים בחברה אכן משתפרים עם הזמן.
לקוחות מודעים כיום יותר ויותר לנושא האחריות התאגידית ובודקים מעבר למחיר המוצר או השירות גם את האג'נדה החברתית של החברה. כך למשל, האם החברה מקדמת מטרות חברתיות שונות? לא פוגעת באוכלוסיות שונות?
מי צריך אחריות תאגידית אחריות תאגידית בישראל אינה בגדר חובה אך היא בעלת ערך מוסף לכל חברה אשר מאמצת אותה ממספר סיבות: 1. מוניטין החברה – חברות המציגות מעורבות חברתית וסביבתית תורמות להעלאת מוניטין החברה, כמו כן לתחושת האחריות והגאווה של העובדים. כיום בימים בהם לרשתות החברתיות ולרשת האינטרנט כוח עצום, תאגידים חשופים לביקורת ציבורית יותר מאי פעם, ונושאים חברתיים וסביבתיים אשר לא מנוהלים בצורה אחראית עשויים לקבל חשיפה ענקית ולפגוע במוניטין חיובי שנצבר לאורך שנים.
2. חשיפה לסיכונים - חברות ציבוריות המפעילות שיקולי אחריות תאגידית מתנהלות באופן שקול ומצמצמות באופן משמעותי את חשיפתן לסיכונים כלכלים, סביבתיים וחברתיים. כאשר הבקרה הפנימית מיושמת מראש בתוך החברה, קיימת הפחתה ניכרת במספר התביעות המשפטיות.
3. אמון הציבור ועלייה ברווחיות החברה – כאשר חברה מיישמת את מודל האחריות התאגידית אמון הציבור בה עולה כתוצאה מהשקיפות שהיא נוקטת בה. כתוצאה מהגדלת האמון בחברה, גם שווי החברה עולה. חברות ציבוריות המיישמות את מודל האחריות התאגידית נהנות משווי שוק גבוה יותר וכפועל יוצא מקלה על גיוס הון ומשקיעים. דוגמא לכך היא ההחלטה של תאגידי השקעות רבים להציב סטנדרטים של אחריות תאגידית ולפרסמם כחלק מהפורטפוליו שלהם.
4. צמצום במשאבים, התייעלות וחיסכון – אחריות תאגידית עוסקת לא מעט בנושא הקיימות וייעול התהליכים ולכן למגוון הפעולות הנעשות בשם האחריות התאגידית לא מעט השלכות בתחומי ההתייעלות והחיסכון, בין אם מדובר בחומרי גלם, או במשאבי כוח אדם וכך מונהגת תרבות ארגונית חסכונית בקרב העובדים.
מבנה דו"ח אחריות תאגידית דו"ח אחריות תאגידית מותאם ומשתנה לפי החברה. אך הדו"חות מורכבים מארבע קטגוריות עיקריות: 1. כללי 2. סביבתי 3. חברתי 4. ממשל תאגידי הדו"ח מציג את מצב החברה הציבורית בהתייחסות לארבעת תחומים אלה.
אחריות תאגידית לצד רגולציה בישראל גם בישראל הרגולטור מתקדם בנושא האחריות התאגידית. רשות שוק ההון פרסמה לאחרונה טיוטת חוזר הקוראת למשקיעים מוסדיים בישראל להתייחס בניהול ההשקעות שלהם להיבטי ESG,. באופן דומה בכיר ברשות ניירות ערך הבהיר כי "אנו חושבים ברשות ניירות ערך שראוי כי חברות ציבוריות ייתנו גילוי אודות אחריות תאגידית וניהול סיכוני ESG". גם משרדי ממשלה, כמו משרד הכלכלה והמשרד לנושאים אסטרטגיים, עושים עבודה משמעותית לאחרונה כדי לקדם את הנושא הזה בארץ. לסיכום לאחריות חברתית תאגידית תרומה כפולה, גם לחברה ולסביבה וגם לעסקים עצמם. אחריות תאגידית כיום אינה נתפסת כצעד של מותרות או מתאימה לחברות מבוססות בלבד, אלא מהווה את הדרך החדשה בה עושים היום עסקים. לכן, מומלץ לכל ארגון, מקטן ועד גדול לשאול עצמו 'מהי האחריות התאגידית שלי?' ולקדמה, ויפה שעה אחת קודם.
למידע נוסף ושירותים בנושא פנו לרו"ח שלי גליקליך-פוקס מייל: shellyg@audit-fa.co.il
טלפון נייד: 050-6814547