תוצאות חיפוש

הידעתם? בחודש מאי 2018 ייכנסו לתוקפן תקנות הגנת הפרטיות חדשות, כפועל יוצא של החוק להגנת הפרטיות. תקנות אלו תוקנו ע"י שרת המשפטים בעניין רמת אבטחת המידע הנדרשת במסגרת חוק הגנת פרטיות במאגרי מידע (מצ"ב) וייכנסו לתוקפן בעוד פחות מחודשיים. הרשות להגנת הפרטיות היא הגוף האחראי לקיומן ואכיפתן של תקנות אלו. התקנות יחולו על גופים פרטיים וציבוריים המעבדים ואוגרים מידע אישי. התקנות החדשות מטילות את האחריות לעמוד בהן על בעל מאגר המידע, על מנהלי הארגון ועל מחזיק המאגר. כשירות לגופים הפרטיים והציבוריים תימצתנו לכם את עיקרי התקנות [1]: עיקר התקנות התקנות החדשות מפרטות את עקרונות אבטחת המידע בהתבסס על תקני אבטחת מידע מקובלים בעולם, מותאמות לשינויים והתפתחויות טכנולוגיות שחלו ביחס למאגרי מידע ממוכנים, וכוללות מנגנונים שונים שכל ארגון, המעבד מידע אישי, נדרש ליישם כחלק אינטגרלי מניהול עסקיו. זאת, בכדי להגן על זכויות נושאי המידע מפני שימוש לרעה במידע הקיים אודותם במאגרי המידע של הארגון. מצב זה שונה בתכלית מדרישות אבטחת המידע הכלליות שקיימות בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 שעסקו בעיקר בהגנה על אינטרס הארגון. התקנות קובעות 3 מנגנונים של פעולות: ברובד הראשון יקבע בעל המאגר מהו המידע המוגן, מהן מטרות השימוש והעיבוד שלו ומיהם הגורמים אליהם מועבר המידע ומהם הסיכונים הקשורים אליו. כמו כן נדרש בעל המאגר למפות את מערכות המידע ולנקוט אמצעי אבטחה מתאימים. במאגרים מסוימים נדרש, ע"פ התקנות להכין סקר סיכונים על ידי בעל מקצוע מדי 18 חודשים, מבדקי חדירות המדמים התקפה על מערכות ממוחשבת, וביקורות פנימיות אחת לשנתיים לעניין עמידה בנוהל האבטחה ובתקנות. ברובד השני הארגון יקבע נוהל אבטחת מידע להתוויית מדיניות ארגונית אחידה וברורה להגנה על מידע בארגון. הרובד השלישי כולל הוראות מהותיות בתחום ניהול אבטחת המידע. קנסות שניתנו עקב הפרת התקנות קנס מנהלי וקביעת הפרה הם רק דוגמאות לעונשים הצפויים לאירגונים העוברים על חוק הגנת הפרטיות. הרשות להגנת הפרטיות פועלת ללא הרף כדי לאכוף את התקנות השונות הקשורות לאבטחת המידע. הנה כמה דוגמאות לקנסות שקיבלו חברות שונות: ב30/9/2017 חברת "שי שירותי סיעוד בע"מ", מקבלת קנס בגובה 400,000 (!) ₪ על כך שהשתמשה במידע אישי אודות מאושפזים, אשר מקורו במאגרי המידע של בתי החולים בהם אושפזו, לצרכיה העסקיים, ללא הסכמתם של המאושפזים, ובניגוד להוראות סעיף 8(ב) לחוק הגנת הפרטיות. חברת שי ביצעה לא פחות מ16 הפרות של הסעיף ולכן שילמה קנס גבוה. דוגמא נוספת ומוכרת היא של מפלגת "יש עתיד" הידועה. ב-3/5/2017 הוטל על המפלגה קנס מנהלי וקביעת הפרה בגובה 55,000 ₪ (!) על העברת רשימות שכוללות מידע רגיש על ניצולי שואה, ללא הסכמתם המפורשת של הניצולים. הנה דוגמא להפרה של חוק הגנת הפרטיות, שחצתה את גבולות הרשות והגיעה עד לבית המשפט המחוזי. ב 21/06/2017 "בנק ירושלים" מבצע הפרה של סעיף 17 לחוק הגנת הפרטיות. האירוע נבע מכשל, לכאורה, באבטחת המידע באתר הבנק, בעטיו התאפשרה פריצה לאחד מאתרי המסחר שלו ומידע רגיש אודות הלקוחות דלף החוצה. המחדל גרר תביעה ייצוגית בגובה 3 מיליון ₪. הבנק ספג מכה קשה מכל הבחינות, תדמיתית וכמובן עסקית. כיצד תיישמו את התקנות החדשות? לקראת כניסתן לתוקף של תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע) בחודש מאי 2018 כדאי לבדוק האם אתם ערוכים ומוכנים לכך? חוק הגנת הפרטיות כולל סעיפים רבים. לשימושכם סיכום של תמצית החוק: בידקו: האם התקנות חלות עליכם? קיבעו: מהי רמת האבטחה של המאגר שלכם? הגדירו: במסמך הגדרות המאגר את כל הפרטים הלוגיסטיים והמהותיים מנו: ממונה על אבטחת המידע ייצרו נוהל אבטחה מיפוי מערכות המאגר וביצוע סקר סיכונים דאגו לאבטחה פיזית וסביבתית של מאגר המידע קיבעו: מי מהכוח אדם באירגון יכול לנהל את מאגר המידע קיבעו ניהול הרשאות גישה למאגר המידע זיהוי ואימות: יש לוודא שמי שניגש למידע במאגר הוא עובד מורשה ניהול בקרה ותיעוד גישה תעדו אירועי אבטחה הגבילו שימוש של התקנים ניידים הקפידו על ניהול מאובטח ומעודכן של מערכות המאגר שימו לב, האם אם מערכות המאגר מחוברות לרשת האינטרנט או לרשת ציבורית אחרת? בידקו מהם סיכוני אבטחת המידע כאשר אתם נעזרים במיקור חוץ הקפידו על ביקורות תקופתיות שימרו על נתוני האבטחה לתקופת זמן ע"פ החוק דאגו לגיבוי ושחזור נתוני האבטחה באופן תקופתי בידקו: על מי האחריות לאבטחת המידע? היו ערים לרגולציה ותקנים מקבילים ומה אתם עשיתם בנושא? נשאלת השאלה מה אתם עשיתם כדי להיות מוכנים לעדכונים בתקנות הגנת הפרטיות? האם הסדרתם וקבעתם מיהם בעלי התפקידים בנושא, הבנתם איזה סיווג מאגר מידע יש ברשותכם, ערכתם ביקורות פנימיות וביצעתם סדרת פעולות הכרחיות? אין ספק כי עם רשימה כה ארוכה של סעיפים, כדאי להתכונן לתקנות אלו מראש. לדוגמא, ידעתם כי קובץ אקסל עם פרטי עובדי החברה נחשב גם הוא למאגר מידע? אתם לא לבד, הרבה עסקים לא מודעים לפרטי החוק ולא יודעים כיצד לאכוף אותו בעצמם. חברת אודיט בקרה וביקורת מציעה לכם ליווי צמוד ופיקוח בתהליך אכיפת תקנות אבטחת המידע. אנו באודיט בטוחים כי ביצוע תהליך של בדיקה, בקרה ואכיפה של תקנות אלו ע"י צוות בעל ניסיון מוכח בביצוע ביקורות אלו, בשילוב ידע המשפטי יסייע לחברתכם בעמידה בדרישות החוק. ​ עדכון החוק - 14/3/2018 חברות יהיו חשופות לקנס עד 3 מיליון ש"ח על הפרות של תקנות הגנת הפרטיות ​ הכנסת אישרה בקריאה ראשונה שינוי של חוק הגנת הפרטיות כך שרשות הגנת הפרטיות תוכל להטיל קנסות כספיים במקרים שונים של הפרות, כמו כן, נקבעו עוד כמה חובות. הצעת החוק שהוגשה לפני שבועיים מבקשת להסמיך את הממונה על מאגרי המידע (בעל תפקיד במשרד המשפטים) להטיל קנסות שיכולים להגיע לכ-3 מיליון שקל בגין הפרת חובות בתחום הגנת הפרטיות. זאת לעומת המצב כיום בו יש סנקציות כספיות נמוכות בנושא, והאכיפה נחשבת דלה יחסית. בנוסף, לפי ההצעה, על מנהלים ודירקטורים בחברות תוטל חובה לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות על החוק בידי עובדיו. אם יימצא כי נושאי המשרה לא טיפלו בנושא זה כראוי, הדבר ייחשב כעבירה, ויותר מכך, נושא המשרה עצמו עלול למצוא עצמו משלם קנס (דבר שלא היה כדוגמתו בעבר). כחלק מהתחזקות עולמית של דיני הגנת הפרטיות, כך גם מתחזקים הכלים לאכיפה שלהם ולכן הוגשה הצעת חוק זאת שמטרתה לתת יותר כלים ועוצה לרגולטור בתחום הגנת הפרטיות. ​ ככל שהטכנולוגיה מתפתחת, כך גם מתפתחת הרגולציה. כיום ישנה המגמה הולכת וגוברת לפריצה למערכות של חברות ע"י האקרים למיניהם, כך שהסיכון לחשיפת מידע אישי על לקוחות גדל. בישראל אחת הדוגמאות הבולטות לכך בשנים האחרונות הייתה גניבת נתונים על לקוחות חברת כרטיסי האשראי לאומי קארד בידי עובד לשעבר בחברה. לנוכח כל השינויים בדיני הגנת הפרטיות כדאי שגם שאירגון שלכם יהיה מעודכן בעידכוני התקנות האחרונים, בשיטות האכיפה וביישומן בשטח. [1] קריאת תמצית זו אינה מהווה תחליף לעיון בנוסח המלא של תקנות אבטחת מידע ובהיוועצות עם גורמים מקצועיים ביחס לתחולת התקנות. אודיט בקרה וביקורת מציעה לכם ליווי צמוד ופיקוח בתהליך אכיפת תקנות אבטחת המידע ויישום תקנות הגנת הפרטיות. ​

בודק שכר מוסמך הוא מושג שלא כל המעסיקים מכירים, וחבל. שנת 2017 הייתה שנה יקרה לרבים מהמעסיקים ומזמיני השירות. חברות ניקיון, אבטחה, שמירה והסעדה רבות קיבלו קנסות ענק על אי ציות לחוקי עבודה רבים. הידעת? מעסיק שהוטל עליו עיצום כספי יהיה זכאי להפחתה בשיעור של 30% אם הסתמך על בדיקות תקופתיות, שנערכו בידי בודק שכר מוסמך מזמין שירות שהסתמך על בדיקות תקופתיות, עשוי ליהנות מהפחתה בשיעור של 50% אם הסתמך על בדיקות תקופתיות של בודק שכר מוסמך בדיקות של בודק שכר מוסמך על פי החוק עשויות לשמש הגנה טובה למזמין שירות הן במישור הפלילי והן בתביעה אזרחית שמגיש נגדו עובד של קבלן, אם הוא הסתמך עליהן בתום לב ​ בודק שכר מוסמך הוא התשובה לקנסות והפרות של דיני עבודה ע"י חברות רבות אשר לא תמיד מודעות לחוקי העבודה השונים והמשתנים ללא הרף. בעזרת שירותיו של בודק שכר מוסמך ניתן לצמצם את החשיפה לקנסות גדולים, דיונים בבית המשפט, פגיעה תדמיתית ובעיקר לשמור על סדר עבודה תקין - דבר החשוב פי כמה וכמה כאשר מדובר בחברה גדולה. כחלק מתפקידו, בודק השכר מבצע בדיקות תקופתיות, במסגרתן בודק אילו סוגי הפרות של דיני עבודה נעשו, ומציע דרכים לתיקון. החוק להגברת האכיפה בתחום דיני עבודה מאז יוני 2012, זמן כניסת החוק לתוקף, קבע תשתית אכיפה בשלושה מישורים: 1. הטלת עיצום כספי על מעסיק שהפר אחת מההוראות המנויות בתוספת השעיה או מתן התראה מנהלית. 2. הטלת אחריות אזרחית ופלילית על מזמין שירות בענפים המנויים בתוספת - שמירה ואבטחה, ניקיון והסעדה. 3. אחריות מנכ"ל החברה המפרה את דיני העבודה במישור המנהלי ובמישור הפלילי. חוק זה נועד לייעל את הליך האכיפה של דיני העבודה ולאכוף ביתר קלות את החוקים שכבר קיימים. חברה שמזמינה מקבלן שירותי ניקיון, שמירה, אבטחה או הסעדה נדרשת לאחריות מול עובדי הקבלן במטרה לשמור על זכויותיהם. החובות חלים במישור האזרחי, הפלילי והמנהלי ומקנים לעובדי הקבלן הגנה נוספת מפני המעסיק. אז מה הנזק? סכומי הקנסות מתחילים מסכום של 2,500 שקל, למשל ליחיד שאינו עסק שהעסיק נער ללא פנקס עבודה, לפי חוק רישום נערים עובדים ((תיקון מס' 16) תשע"ד-2014, סעיף 31 (א), מעסיק חייב לנהל פנקס שבו יירשמו ביחס לכל נער המועסק על ידיו, הפרטים שייקבעו בתקנות). הקנסות עלולים להגיע עד לסכום של 35,000 שקל, למשל למי שהעסיק נער בעבודת לילה ללא היתר ע"פ חוק עבודת הנוער, ע"פ איסור עבודת לילה (תיקון מס' 16) תשע"ד-2014 סעיף 24 (א) נער לא יועסק ולא ירכול בלילה. זאת למעט פעולה ע"פ סעיף 25[4] (א): שר העבודה רשאי להתיר העסקת צעיר עד שעה 23.00 במקום שבו עובדים במשמרות. הסכומים מתייחסים להפרה אחת פר חודש, והם משתנים בהתאם לסוג ההפרה ולזהות המפר. לא כסף קטן בכלל בשנה החולפת הוטלו קנסות בסכום של 268,128 ₪ (!) על מעסיקים מתחום הניקיון הקנס הגבוה ביותר ניתן ב- 15/10/2017, לחברת "א. בוטביניקוב-שרותי אבטחה שמירה וניקיון בע"מ" ע"ס 190,512 ₪ בגין חוק הגנת השכר. בשנה החולפת הוטלו קנסות בסכום של 613,073 ₪ (!) על מעסיקים מתחומי השמירה והאבטחה. הקנס הגבוה ביותר ניתן ב- 1/6/2017 לחברת "פרוטקט שמירה וסדרנות" ע"ס 352,800 ₪! בגין צו הרחבה (נוסח משולב) לפנסיה חובה לפי חוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז, 1957, בו בוצעה עברה של אי תשלום מכוח צווי הרחבה בעניין פנסיה. איך ניתן למנוע את הקנסות הללו? אומרים שמי שלא הולך לרופא שיניים, רץ לרופא השיניים. אמרה זאת נכונה מאוד גם כשמדובר בניהול נכון של העסק, אכיפה פנימית של חוקים ותקנות והתעדכנות מתמדת בחוקים חדשים. ראוי לציין כי אי ידיעת החוק אינה פותרת מעונש גם במקרים אלו. פנייה יזומה אל בודק שכר מוסמך ועבודה עימו מבטיחה ראש שקט למנכ"לים השונים, בידיעה שגם אם בודק השכר נתקל בכשלים, ניתן לתקן אותם ולהבטיח נוהל עבודה תקין האוכף את כל התקנות, הישנות והמשתנות בשוק העבודה. תפקידו של בודק שכר לאשר כי קוימו או הופרו זכויות עובדים ע"י בדיקת מסמכים רלוונטיים כגון תלושי שכר, הודעות לעובד,דוחות נוכחות אישורי הפקדה מגופים פנסיוניים. העסקתו של בודק שכר הוא צעד חשוב ומניעתי לעתיד ומבטיח למעסיקים את ההגנה המקסימלית מקנסות, עבירות על החוק והפרה של צווים שונים. כמו כן, מזמין שירות הנעזר בשירותיו של בודק השכר נהנה מהגנה הקבועה בחוק ל"מזמין שירות", אם הסתמך בתום לב על בדיקות תקופתיות שנערכו בידי "בודק שכר מוסמך", בסמוך לפני מועד ביצוע העבירה. מעסיקים המשכילים להשתמש בשירותיו של בודק השכר נהנים מידיעה כי ארגונם מתנהל בצורה חוקית, תקינה ויעילה. אודיט בקרה וביקורת הינו משרד בוטיק המתמחה במתן שירותי בודק שכר מוסמך, ביניהם ניהול סיכונים וביקורת חקירתית מציע ניסיון ומקצועיות של בודקי שכר מוסמכים בכדי שגם אתם תוכלו ליהנות מראש שקט. עם השירותים שלנו, תוכלו לדעת שהחברה מטופלת על ידי מקצוענים עם ידע וניסיון חשבונאי ומשפטי רחב. משרדנו צבר ניסיון רב במתן שירותי בדיקות שכר למגוון רחב של לקוחות. במסגרת הבדיקות אנו בוחנים את נאותות התשלומים שביצעו הקבלנים לעובדיהם ובמידה ונמצאות הפרות אנו תובעים את תיקונן ולאחר מכן מוודאים את ביצוען. לאור ניסיוננו הרב, אנו מבצעים בדיקות אלו ביעילות רבה, המתבססת על הכרות מלאה של דיני העבודה הרלוונטיים ותוך ירידה לפרטים הקטנים ביותר ללא פשרות.

מיניות הייתה מאז ומעולם נושא בוער, תרתי משמע, כאשר הגבולות המיניים בכל תרבות ולאורך השנים השתנו וממשיכים להשתנות. רק בשנה החולפת הועלו עשרות מיליוני פוסטים בנושא הטרדה מינית ברשתות החברתיות, הרשת רעשה וגעשה ופרשיות מיניות רבות התגלו בזו אחר זו. על רקע התפוצצות פרשת ההטרדות המיניות בהוליווד, קמפיין Metoo# צבר תאוצה וחשף פרשיות ציבוריות רבות. מרביתנו נמצאים בעבודה יותר מאשר בבית והעובדות מראות כי 4 מכל 10 נשים חוו הטרדה מינית במקום העבודה! לאור נתון מדאיג זה מעסיקים רבים הפנו תשומת לב רבה למתרחש במקום העבודה שלהם וגילו כי יש צורך בבדיקה ובחינה מחודשת של ערכי היסוד ונורמות ההתנהגות באירגונים עסקיים, זאת לצד הצורך בהכרות טובה יותר עם דרישות החוק למניעת הטרדות מיניות ויישומו בשטח. למרות רצון המנהלים לשפר את תקינות היחסים בין העובדים במקום העבודה, רבים מהם כלל לא מודעים לעובדה כי האחריות של האירגון בגין הטרדה מינית תהיה גם במקרה של אי פעולה ולא רק במקרה של הטרדה. תאגיד שמנהלו לא נקט את הפעולות המתחייבות כדי למנוע או לברר תלונה על הטרדה מינית עשוי לעבור על החוק ולשאת בתוצאות מרחיקות לכת! מעבר לחוק היבש, קיימת הסכמה רחבה כי תאגיד שטומן ראשו בחול ולא מטפל בנושא ההטרדה המינית על פי חוק פוגע בעצמו מבחינה תדמיתית-תקשורתית, עסקית-כלכלית וכמובן גם ערכית. איך תוכלו לדעת שהכל מתנהל באופן תקין בארגון שלכם? איך תוכלו למנוע ניצול יחסי מרות במקום עבודתכם? אודיט בקרה וביקורת פיתחה לארגונים תכנית בדיקה ייחודית שנבנתה במטרה לענות על הצורך של תאגידים וחברות למלא את חובתם וליצור סביבת עבודה נאותה ובטוחה לעובדות ולעובדים שלהם. "תכנית בדיקה מיוחדת בנושא היערכות ואכיפה למניעת הטרדות מיניות בארגון" התוכנית פותחה על ידי צוות המומחים של אודיט בקרה וביקורת. בתכנית נערוך בחינה מדוקדקת ומקיפה של קיום הוראות החוק למניעת הטרדות מיניות לצד הצעות ייעול ופיתוח כלים אפקטיביים ליישום החוק ולצמצום חשיפת התאגיד לתביעות ו/או פגיעה מיתוגית בגין התנהלות לא תקינה/פלילית. במסגרת הבדיקה המוצעת אנו נקיים בין היתר: בחינת המצב הקיים בתאגיד, בכל הקשור ליישום חוק מניעת הטרדות מיניות –התשנ"ח 1998 בדיקת וקביעת תהליכי טיפול בתלונה ומינוי ממונים הסדרת נהלים והטמעתם בתאגיד קיום הדרכות והרצאות בארגון בנושא הבטיחו לעובדות ולעובדים שלכם עוד היום סביבת עבודה שוויונית, בריאה ותקינה! מוזמנים לפגישת הכרות ללא עלות וללא התחייבות! לפרטים ושאלות נוספות אנא פנו לרו"ח חובב ריקה או עו"ד מיכאל גילינסקי בטלפונים: 052-5677755 או 052-4326617

בשנים האחרונות מתרבים המקרים בהם מנהלים וחברות נתבעים בבתי משפט כתוצאה מאי עמידה בדרישות הבטיחות בעבודה כפי שנקבע על פי החוק והתקנות. החוק מטיל את האחריות על קיום הבטיחות ואכיפתה על מנהל המפעל או יו"ר האגודה ולא על ממונה הבטיחות שאחראי על ניהול הבטיחות, תכנונה והפצתה לעובדים. כך שלעתים נחשפת איכות ניהול הבטיחות למנהלים רק לאחר התרחשות אירוע בטיחותי המחייב חקירה חיצונית של האחראים. התרחשות מצב מעין זה עלולה לגרום למבוכה ואי נעימות למנהלים והפסדים כספיים לארגון. לפיכך אנו מציעים למנהלי המפעלים והאגודות, לערוך סקר ביקורת פנים בנושא הבטיחות בארגון. הסקר יאפשר להנהלה לקבל תמונת מצב בהירה לגבי ניהול מערך הבטיחות ורמת הביצוע בשטח מחד וחשיפת המנהלים לסיכונים הקשורים בבטיחות מאידך. ממצאי הסקר והמלצותיו יהוו כלי אפקטיבי לצמצום נקודות הסיכון וכן יאפשרו טענת הגנה חזקה בעת הליך משפטי. תקנה חדשה תיכנס לתוקפה בשנת 2014 בשנת 2014 תכנס לתוקפה תקנה חדשה המחייבת את בעלי המפעלים/קיבוצים לקיים תכנית בטיחות שנתית פרואקטיבית במקום העבודה מתוך התקנה: א. האחריות למילוי אחר הוראות תקנות אלה תחול על המחזיק במקום העבודה; ב. המחזיק במקום העבודה יפעל להבטיח יישומה של התכנית וינקוט אמצעים מתאימים כדי להבטיח שכל עובד שמינה ימלא אחר הוראות אלה. ג. המחזיק במקום העבודה יקיים מדי שנה את כל אלה: 1. יוודא הכנת התכנית ועדכונה בכל נושא חדש או נושא הדורש עדכון, בהתאם לתקנות אלה; 2. ויוודא כי הופקו והוטמעו לקחים מהתהליך במקום העבודה; 3. יפקח על תהליך ניהול הסיכונים כאמור בתקנה 5 4. יאשר את התכנית בחתימתו, לאחר שהתייעץ עם ועדת הבטיחות; 5. יחליט לגבי הקצאת המשאבים הדרושים ליישומה של התכנית, ויפרסם את החלטתו; 6. יבקר ויאמוד את מידת יישומה של התכנית ויתעד בכתב את ממצאיו ואת החלטותיו; על מנת לעמוד בדרישות הקפדניות יש להכין את הארגון כיאות. ההכנה לוקחת זמן ושימוש בידע מקצועי. סקר הביקורת בבטיחות שאנו מציעים יעזור לך כמנהל לדעת מה עליך לעשות על מנת להתכונן לקראת החלת תקנת הבטיחות ב - 4102 ולצמצם את הפער בין המצב המצוי ומצב הרצוי. בראש מחלקת ביקורת הבטיחות של חברת אודיט – בקרה וביקורת בע"מ ניצבים שני חברי קיבוץ (שאף מבצעים את סקרי ביקורת הבטיחות) המעורים בתוך ההוויה הקיבוצית ומבינים היטב את מורכבות הניהול בתעשייה ובאגודות השיתופיות. ארנון קנדל - חבר קיבוץ יחיעם, ממונה ויועץ בטיחות בקיבוצים ובמפעלי תעשיה והיי טק. שותף במחקרים בנושאי בטיחות עבור משרד הכלכלה והמוסד לבטיחות וגהות (בעבר, מרכז משק ומנהל פרויקטים בקיבוץ). אוולין אקרמן - חברת קיבוץ יחיעם, מבקרת פנים, מתמחה בביקורות פנים במוסדות קיבוציים (בעבר, מילאה תפקידי ניהול במוסדות קיבוציים).

עם תחילת שנת 2017 אנו מביאים לידיעתכם את סיכום שנת 2015-2016 בכל הקשור לאכיפת דיני העבודה. מאז חקיקת חוק "ייעול האכיפה בדיני עבודה" הוטלו כמפורט מטה עיצומים כספיים בהליך מנהלי מהיר על מספר חברות רב. מעיון בנתונים אנו מוצאים שהאכיפה בנושא הולכת ומתגברת ושהעיצומים הכספיים על החברות רק הולך ועולה. כגוף שמלווה חברות רבות בתחום דיני העבודה ומבצע מטעם חברות רבות את בדיקות השכר (בודק שכר מוסמך), בחברות הקבלן בתחום הניקיון השמירה וההסעדה וכגוף שביצע סקרי סיכונים, תכניות אכיפה פנימית וכתיבת נהלים, אנו מודעים לחשיבותו הרבה של הליך נכון בתוך החברה, דבר היכול להקטין משמעותית את סכנת הטלת העיצום או על הקטנתו. סיכום 2016 באכיפת דיני עבודה ​ א. סה"כ מספר עיצומים לשנה, היקף העיצומים וממוצע עיצום בשנה: ניכרת ירידה משמעותית בהיקף האכיפה ביחס לשנים קודמות, עם כי גידול בגובה הקנט הממוצע שהוטל ב-2016 ביחס ל-2015. ב. התפלגות הקנסות לפי החוק בו נמצאה הפרה: שנת 2016: 2013-2016: בחתך שנים: ג. תחומי העיסוק בהם הוטלו עיצומים כספיים על מעסיקים: שנת 2016: 2013-2016: תחומי העיסוק בהם מספר העיצומים שהוטל היה הגדול ביותר (כ-70% מסך העיצומים שהוטל). ד. סיבת בירור ההפרה בחתך שנים – גידול במספר הבדיקות היזומות ביחס לכלל הבדיקות שנערכו למול שנים קודמות. לסיכום, אין ספק כי שימוש בשירותיו של בודק שכר מוסמך, היה יכול לחסוך עשרות ומאות אלפי שקלים לחברות רבות.

האם עורך דין לדיני צרכנות לעסקים יכל לחסוך כסף רב לחברות אשר קיבלו קנסות מהרשות להגנת הצרכן? התשובה היא, בהחלט כן. בתחילת שנת 2015 נכנסו לתוקפן הוראות חוק הגנת הצרכן המסמיכות את הרשות לצרכנות וסחר הוגן להטיל עיצומים מנהליים על עוסקים בשל הפרות של הוראות דיני צרכנות. אם תחפשו בגוגל "הרשות להגנת הצרכן קנסות", תוכלו למצוא את רשימת הגופים אשר קיבלו קנסות. ​ אנו באודיט, כגוף המתמחה בתחום הביקורות בחברות בכלל ובתחום האכיפה המנהלית של דיני צרכנות ברשתות שיווק בפרט, עקבנו אחר פעילותה של הרשות לצרכנות וסחר הוגן בתחום האכיפה וניתחנו את הממצאים. ​ מצאנו כי במהלך השנים 2015-2016, כלומר בתוך כשנתיים, הטילה הרשות לצרכנות וסחר הוגן 103 עיצומים מנהלים כנגד מפירים בתחום דיני הצרכנות. ככל הנראה, גופים אלו לא השתמשו בשירותיו של עורך דין צרכנות לעסקים ולכן קיבלו קנסות הנובעות מחוסר ידיעה או אכיפה של החוק. היקף העיצומים הכולל עומד על כ-14 מיליון ₪ וממוצע הקנס שהוטל על תאגידים, לאחר ההפחתות עמד על כ-172 אש"ח. הפרות בתחום רגולציה מסחרית, עסקת מכר מרחוק, מדיניות החזרת מוצרים, ביטול עיסקה, מדיניות החזרה, חובת סימון מוצרים ואיסור הטעיה - כל אלה היו רק חלק מההפרות שבוצעו. ​ כידוע, הרשות פרסמה את ה"דרישות למילוי סעיף 2(3) לתקנות הגנת הצרכן (הפחתה של סכומי העיצום הכספי), התשע"ה-2014" בהן נקבעו הקריטריונים אשר בהתקיימם תפחית הרשות מהעיצומים. ​ כמות העיצומים והיקפם הכספי מצביעים, לדעתנו, על הצורך של העוסקים לקרוא את המסמך ולהיערך בהתאם. ​ לנוחיותכם אנו מצרפים את סיכום שנת 2016 באכיפת דיני צרכנות ואת סוגי ההפרות, סכומי העיצומים ועוד. א. הפחתת העיצומים: בכל המקרים בהם הוטלו עיצומים כספיים הפחיתה הרשות את העיצומים. העילות להפחתות מפורטות להלן: ​ ב-58 מקרים הופחתו העיצומים ב-20%, בכל המקרים הללו עילת ההפחתה הייתה בשל דרישות למילוי סעיף 2(3) לתקנות הגנת הצרכן (הפחתה של סכומי העיצום הכספי), התשע"ה-2015. ב-43 מקרים הופחתו העיצומים ב-50%. לצד עילת ההפחתה של אי הפרת החוק בחמש השנים האחרונות הופחתו בכל המקרים הללו העיצומים בשל נקיטת פעולות למניעת הישנות ההפרה והקטנת הנזק. במקרה אחד הופחת העיצום ב-75% בשל נסיבות אישיות שנוספו לעילות המצוינות לעיל. ב. פירוט הנושאים בגינם הוטלו הקנסות ג. היקף העיצומים העיצומים הגבוהים ביותר שהוטלו ב-2015-2016 ד. סוג המפר 81 מתוך העיצומים הוטלו על תאגידים. נתונים אודות התפלגות העיצומים לפי תחום הפעילות והיקפם: הענפים בהם ממוצע העיצומים הוא הגבוה ביותר: הענפים בהם מספר העיצומים היה הגדול ביותר: לגבי מפר שאינו תאגיד: ה. ערעור ב-22 מקרים הוגשו ערעורים. מתוכם – במקרה 1 הערעור נתקבל, ב-5 מקרים הערעור נדחה וביתר המקרים טרם הסתיים ההליך. ​ לסיכום, עסקים רבים בתחומי המשק השונים יכולים להימנע מקנסות בסך עשרות ואף מאות אלפי שקלים בגין הפרות של דיני הצרכנות ע"י שימוש בשירותיו של עורך דין צרכנות הבקיא בעולם המשפטי ובעל ניסיון בעבודה עם רשתות שיווק קמעונאיות. אנו נשמח כמובן להעמיד את ניסיוננו הרב בתחום זה לשירותכם ולסייע לכם בהיערכות כאמור. ניתן לפנות לראש מחלקת רגולציה, עו"ד לענייני צרכנות, מיכאל גילינסקי בכל שאלה או בירור בנושא.

תימלול ההרצאה לנוחותכם: שלום לכל מי שהצטרף ותודה. אני רוצה להקדיש את הוובינר הנוכחי לתחום של דיני העבודה וכיצד זה בעצם משתלב לנו עם עבודת הביקורת של בודק שכר מוסמך. כמובן שבסופו של דבר כל אחד יכול לקחת את זה למקום שלו אם אתם מנכ"ל, סמנכ"ל כספים, חשבת שכר יש פה דגשים שיהיו רלוונטיים לכולם. אז ככה, ביקורות בתחום השכר למעשה הן ביקורות מאוד קלאסיות. כמעט כל תוכנית ביקורת פנימית ואז שנתית שעושים לחברה תכלול את נושא ביקורת אבטחה. עד לפני כמה שנים בעצם היינו בודקים בו שלושה תחומים עיקריים. היינו עושה מדגם של עובדים ובודקים את התאמה בין התקבול הכספי שקיבל עובד לאורך מספר חודשי עבודה לבין הסכם העבודה שגובש ונחתם איתו, היינו בודקים בדיקות שקשורות יותר לתהליך של משאבי אנוש אם, זה נושא של תיקי עובדים, נאותות הטעות בהם, נושא של תהליך וניהול העדרויות וכן הלאה ולצד זה היינו מבצעים גם בדיקות מהסוג של בקרות לוגיות על מערכת השכר. רק שבשנים האחרונות בעצם אנחנו מדברים על עידן שבו התרבתה החקיקה בנושא של דיני עבודה ובעיקר התבססה גם האכיפה בתחום הזה. בתחילת 2012 למעשה פורסם החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה והחוק קבע סכומים של עיצומים כספיים שהוטלו על מעסיקים בגין הפרות שהם עושים בכל מיני תחומים של השכר והנלוות לו. כשמה שמיוחד בעצם בחוק כזה זה שהוא בעצם ישריש את ההליך המינהלי שהוא הליך מקוצר מהליך פלילי או אזרחי שקדמו לו ולכן שאנחנו היום מדברים על ביקורת שכר חשוב וצריך ללוות ולתת דגשים שבעצם יהיו מעבר לאותם שלושה תחומים כמו שאמרתי שנבדקו אלא לציין מגוון אוסף של היבטים שבאים מהחקיקה או מהפסיקה של דיני העבודה ואני אפרט כמה דוגמאות: נושא אחד זה הנושא של שכר מינימום. כשאנחנו רוצים לעשות ביקורת אנחנו צריכים לקחת איזה שהוא מדגם של עובדים. חשוב שנשים לב האם בחברה קיימים עובדים שהם מוגדרים כעובדים בשכר מינימום או שיש עובדים בשכר נמוך ובשני המקרים לראות שמתקיימת החובה לתשלום שכר מינימום בתעריף שנקבע, כשלמעשה המבחן יכול להיות לפי שכר מינימום שעתי או יומי או חודשי וחשוב גם לציין שלשכר שהוא נקוב ומחושב מתעדכן אחת ל ואם חופשה ומתעדכן אחת ל- הוא שכר בסיס, זאת אומרת, הוא לא כולל תוספות למיניהם, בונוסים, החזר הוצאות וכדומה ולכן חשוב להתמקד באמת בשכר הבסיס שאנחנו רואים אותו בתלוש. בהקשר הזה, יהיה מעניין לקחת לתוך מדגם אם יש בחברה מועסקים שהם אנשי מכירות, מכיוון שמה שמאפיין אנשי מכירות וזה דיי רווח זה שבעצם ההסכם העסקה שלהם כולל איזה שהוא רכיב של שכר יסוד נמוך ולצידו אחוזים מעסקאות מכירה, ואז מה שקורה זה שיכולים עובדים כאלה להגיע למשכורות מאוד גדולות אבל אם אנחנו נבחן את אותו רכיב בסיס בהתחשב בכמות השעות שהם עשו ייתכן ונראה שבעצם הם לא מגיעים לשכר מינימום בגין אותו רכיב ולמעשה החברה נמצאת בהפרה. בשנת 2013 כדוגמה חברת אקסלוט בע"מ נקנסה בדיוק על הנושא הזה ב70 אלף שקל בגין ההפרה. חוק הגנת השכר נקודה נוספת קשורה לחוק הגנת השכר. תיקון 24 לחוק קבע מספר הוראות, שבעצם הוראה אחת אומרת שמעסיק חייב לנהל פנקס שכר ולהגיש לעובד תלוש שכר ודבר נוסף הוא שנקבעו רשימה סדורה של ניכויים שניתן לנכות משכר, כדוגמת קופות, מס הכנסה, ביטוח לאומי, מקדמות. ודבר נוסף הוא החובה להעביר את אותם סכומים שנוכו במועד לגוף שאליו הם יועדו. ובהקשר הזה באמת קיימת חשיבות א' לבחון את קיומו של התלוש כמובן אבל זה באמת היום דברים שלא רואים. מאידך, בתלוש עצמו חשוב לבדוק את הניכויים ולראות שבאמת מדובר רק בניכויי חובה. יחד עם זאת אתם תמצאו ניכויים שהם סוג של ניכויי רשות. ניכוי רווח למשל זה ארוחות ובמקרים כאלה מאחר ואלו ניכויים שלא אותרו ברשימה חשוב לוודא שבידי מעסיק נתקבלה הסכמתו של העובד על הניכוי בכתב. חוק חופשה שנתית נקודה נוספת של בדיקות שכר מתייחסת לחוק חופשה שנתית - חוק מאוד ותיק ולגביו אני אתן שתי נקודות עיקריות. אחד, הנושא של חובת ניהול פנקס חופשה. מומלץ לא להקל ראש בנושא: לפני כשנה חברת חאש אבטחה נקנסה בסכום של 27 אלף שקלים בגין אי ניהול ספרי חופשה ודבר נוסף זה כמובן מספר ימי החופשה זה והשווי שמשולם בגינם. אנחנו מוצאים הרבה מאוד הפרות בתחום הזה. בעיקר עובדים שלא נצברת להם או לא נצברים ימים בהתאם לזכאות שהיא פועל יוצא של הוותק וחשוב כשבודקים את התלוש, בכל תלוש יש פירוט של החופשה שנצברה והזכאות החודשית. חשוב לבדוק את זה וחשוב גם לתת את הדעת באיזה חברה אנחנו עסקינן מכיוון שיש מעסיקים שבעצם החוק קבע לגביהם שיש לעובדים שלהם חופשה מוארכת באופן משמעותי. אנחנו מדברים כדוגמה את עובדי בתי חולים, עובדי מקום עבודה מבוקר ועוד כמה. חוק עבודת נוער נקודה נוספת היא נושא של חוק עבודת נוער ולמעשה יש 2 סוגיות שחשוב להתייחס אליהם: לרוב עבודת נוער מתקיימת בחודשי הקיץ אבל לא רק, ועדיין זה נושא שמאוד מאוד חשוב להקפיד לגביו. אם אתם מעסיקים בני נוער חשוב שתוודאו שיש בידכם תיעוד לבדיקה הרפואית שנערכה על הנער או על הנערה בידי רופא משפחה, והדבר הנוסף זה בעצם הוראות של החוק לגבי מגבלות שונות של ההעסקה, אם זה מכסת שעות שבועית מצומצמת, אם זה איסור העסקה בלילה ואיסור העסקה בימיה מנוחה כשנוער זכאי למינימום 36 שעות מנוחה. בדיוק על הפרות מהסוג הזה נקנסו מספר חברות: חברת האופנה רנואר למעשה נקנסה בסכום של 250 אלף שקל אחרי הפחתה, בגין הפרה של חוק עבודת נוער. גם חברת "מתוק טעים מזנונים" נקנסה בסכום של 24 אלף שקלים פלוס שלושה חודשי מאסר על תנאי על הפרות של עבודת נוער, כך שאם אתם מעסיקים נוער או אם אתם מבקרים חברה שמעסיקה נוער חשוב פעם אחת לוודא שזה מתקיים ואז מומלץ לבדוק חודשי קיץ שבהם זה יותר שכיח הרבה במדגם הביקורת שלנו ובאמת לוודא שאנחנו מקיימים את הוראות החוק. חוק שעות עבודה ומנוחה ונושא האחרון זה הוא חוק שעות עבודה ומנוחה, חוק מאוד ותיק שלמעשה מעגן לנו את כל המגבלות של שעות עבודה, נוגע בנושא של שעות נוספות שהוא נושא מאוד בעייתי מבחינת הפרות וגם הנושא של עבודה בימי מנוחה. מה שמומלץ זה באמת לשים לב לכל הנושא של שעות נוספות גם מבחינת הספירה שלהם בפועל, שאנחנו מוצאים הפרות לא מעטות: פשוט תשלום על מספר שעות נוספות נמוך וגם בנושא של איזה ימים אלה באמת בשבוע. בהקשר הזה אני רוצה לציין את המקרה של טיב טעם: היא נקנסה לפני כארבעה חודשים בגין הפרות של העסקת עובדים ביום המנוחה שלהם בסכום של 260 אלף שקל + 300 אלף שקל על תנאי, אז באמת שחשוב לשים דגש על הנושא הזה, ואם כבר הזכרנו את החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, אי אפשר שלא להתייחס לחידוש המהותי שהוא קבע והיא אחריות מזמין השירות של עובדי קבלני שירותי הסעדה ניקיון שמירה ואבטחה, מה שאומר שאם נעשית הפרה של דין עבודה כלשהו לעובד של קבלן מסוג השירותים שציינתי, כמובן שהקבלן נושא באחריות על כך אבל האחריות בעצם משכפלת את עצמה גם למזמין השירות ויתר על כך, גם למנהל הכללי של מזמין השירות ומכיוון שאנחנו מדברים כאמור על הליך מנהלי ועל הטלת עיצומים, זאת אומרת שכל אחד מהאירגונים שהזכרתי עלול בעצם להיכנס ולהידרש לתשלום עיצום כספי, ומנגד, לצד המקל הזה, קבע המחוקק הגנה שבעצם הוא מאפשר למזמין שירות להתבסס על בדיקות תקופתיות שיערוך עבורו בודק שכר מוסמך, כשבעצם כמובן בחוק נקבעו לזה, וגם בתקנות, הנחיות יותר מפורטות אבל לגופו של עניין והיה ומזמין השירות ביצע בדיקות כאמור, ובסמוך לאחר הבדיקות בוצעה ההפרה הוא למעשה פטור, או אם במהלך אותן בדיקות נתגלתה הפרה והיא הובאה לידיעת הקבלן והיא תוקנה על ידו ביוזמת מזמין השירות הרי שהוא שוב פטור. אבל אם התגלתה הפרה, מזמין השירות פנה לקבלן ודרש ממנו לתקן וזה לא ביצע את זה, הרי שחובה עליו לבטל את החוזה עם הקבלן לאלתר. וזה בעצם מביא אותנו לדיון על אותם בדיקות תקופתיות אחר עובדי קבלני שירותי הסעדה ניקיון שמירה ואבטחה מטעם מזמין השירות, ובנושא הזה אני רוצה רק להפנות את תשומת לבכם למספר נקודות שמהניסיון שנצבר לנו בנושא הזה חשוב לשים אליהם לב, מכיוון שהם בשכיחות מאוד גבוהה. כמובן לציין שאותן הפרות עשויות להתרחש לעובדים ממגזר אחר, לעובדים של מזמין השירות עצמו, וגם לעובדי קבלני כוח אדם. במרץ 2014 יצא צו הרחבה חדש שמתייחס לעובדי ניקיון והוא למעשה היטיב בלא מעט תחומים, עם עובדי הניקיון. אנחנו נזכיר אותו גם בהמשך בסוגיות אחרות, אבל בהקשר זה מה שחשוב להגיד שלמעשה המחוקק בצו, דרש להגדיל את שיעורי ההפרשה לעובדי קבלן, כך שבסך הכל עובדי קבלן ניקיון (להדגיש) - להם יש לעשות הפרשה בשיעור של %.21.8. שוב, במשך הביקורות אנחנו נתקלים בלא מעט מקרים של הפרשות בשיעורים נמוכים מהנדרש והצד השני של ההפרות זה הפרשות שבוצעו אבל לא הועברו במועד לגופים המוסדיים ובהתאמה לכמות ההפרות שאנו רואים יש גם לא מעט מקרים של קנסות שהוטלו בפועל על חברות. חברת אמבולנט נקנסה בגין אי העברת סכומים שנוכו בסכום של כ 210 אלף ש"ח. חברת פיקס שירותי ניקיון נקנסה בגין אותה עבירה בסכום של כ510 אלף ש"ח, חברת מיכלי תלטון נקנסה בסכום של 35,000 ש"ח וזה באמת רק דוגמאות, מה שאומר שמה שאנחנו חווים מהשטח כהפרות זה משהו שהוא באמת חוזר על עצמו. כמובן אנחנו תקווה שהשוק של אותם קבלנים יילמד וישפר את דרכיו אבל זה משהו שבאמת אתם כמזמין שירות, חשוב מאוד שתשימו לב לסוגיה הזאת. אם הזכרנו קודם את הנושא של שכר מינימום אני רוצה רק לחדד, אפרופו הדיון בצו ההרחבה של עובדי ניקיון: גם בנושא של שכר מינימום צו ההרחבה קבע הטבה ולמעשה הוא קבע סכום גבוה יותר של שכר שעתי מינימלי לעובד ניקיון. כיום הוא עומד על 24.98 שקלים. כמובן שהוא יתעדכן, אבל חשוב לשים לב שבאמת אנחנו מדברים פה על תעריף שונה משכר המינימום הרגיל. דמי הבראה נקודה נוספת היא דמי ההבראה. ככלל, החובה לשלם דמי הבראה עומדת למעסיק רק משהעובד השלים שנת עבודה והחישוב שלה הוא במכפלה של התעריף שנקבע בחוק ומתעדכן למעשה בכל יולי במסגרת צו הרחבה והמכפלה שלו במספר הימים שנקבעו לכל עובד לפי הוותק שלו. גם בנושא הזה חשוב לציין שעובדי ניקיון קיבלו במסגרת אותו צו הרחבה הטבה משמעותית גם בתעריף יומי מוגדל וגם במספר הימים המינימלי. למעשה עובד ניקיון שזכאי לדמי הבראה מתחיל משבעה ימים, כשעובד רגיל במשק מתחיל מחמישה ימים, וגם בנושא הזה אנחנו מוצאים לא מעט הפרות, מהתעלמות מוחלטת ואי תשלום דמי הבראה, דרך תשלום הבראה בסכום שהוא אינו נאות, אם מבחינת תעריף, אם מבחינת מספר הימים. בעיקר המשחק הוא אצל עובדים שעתיים שבהם בעצם מחושבת חלקיות משרה ואז יש עם זה משחקים, כמובן לרעת העובד, ועד תשלום אבל באיחור, לכן אם אנחנו נכנסים לביקורת כדאי מאוד לבדוק את חודשי הקיץ שזה בדרך כלל על פי רוב החודשים שבהם משולמים דמי הבראה ואם לא תמיד המדגם כולל עובדים נוספים ואפשר בעצם ללמוד מאחד על השני אבל חשוב מאוד באמת לבדוק את הנושא הזה. חגים והנקודה האחרונה, אבל מאוד כואבת אצל עובדי קבלן בעיקר אצל העובדים השעתיים שהם המסה הגדולה, זה הנושא של חגים. החוק בעיקרון קובע שעובד, מרגע שהשלים שלושה חודשי עבודה אצל מעסיק הוא זכאי לתשלום עבור יום חג ובתנאי שהוא עבד ביום לפני החג וביום אחרי החג, אלא אם כן הוא נעדר בהסכמת המעסיק ופה בעצם הבעיה: אין על פי רוב דרך להתחקות אחר הגורם שיצר את את היעדרות של העובד יום לפני ויום אחרי החג. זאת אומרת, לא ברור לנו האם זו הייתה בקשה של העובד או שזו הייתה הדרישה של המעסיק ומעסיקים מנצלים את הפירצה הזאת בצורה הזאת ומתחמקים מתשלום עבור יום חג ולמעשה מי שנפגע פה זה העובד. הוא נפגע פעמיים: הוא נפגע פעם אחת כשבעצם לא מאפשרים לו את ימי העבודה ופעם שנייה שהוא לא מקבל תשלום עבור יום החג עצמו. מהניסיון שלנו אני יכולה להמליץ לכם פשוט לקחת איזה שהוא טווח של מספר חודשים לפני ואחרי זמן החג ולנסות לחפש איזשהו דפוס עבודה קבוע, אם קיים, בימים או בשעות, על מנת להוכיח האם נעשתה פה באמת או לכאורה איזה שהיא הפרה בזכותו של העובד לתשלום עבור חג. הפרות נוספות שאנחנו מוצאים בתחום הזה: והיה והעובד כן נדרש לעבוד ביום החג לעיתים הוא אינו מתוגמל בשיעור של 150% כנדרש. לעיתים כן, אבל אז קורה שהוא אינו מקבל יום מנוחה חלופי, כך שחשוב לבדוק גם את המקרים האלה ואפרופו חג, חשוב לי גם לציין, שוב בקשר לצו הרחבה לעובדי ניקיון שצו ההרחבה הוסיף דרישה מקבלני שירותי ניקיון לשלם לעובדים שלהם סכום של 212 וחצי שקלים (סכום שהותקן) כשי לחג לראש השנה ולפסח והוא הבהיר שלמעשה שי לחג צריך להינתן בכסף בשווה כסף. עד כאן יש כמובן סוגיות נוספות שקצרה היריעה מלהרחיב. אני מקווה שזה היה מועיל ותודה לכולם.