חוק איסור הלבנת הון

חוק איסור הלבנת הון מתפקד כחוק בסיסי ביותר במדינת ישראל בתחום הפיננסים.

הוא נחקק כבר בשנת 2000 ובחקיקתו הצטרפה ישראל למדינות השותפות למאבק הבינלאומי בתחום המיגור ומניעת הלבנת הון. מטרת החוק היא הענקת כלים נוספים לרשויות האכיפה כדי להיאבק בפשיעה החמורה והמאורגנת. כל זאת בחתירה לקיום הסטנדרטים הבינלאומיים כפי שנקבעו על ידי אירגון FATF (Financial Action Task Force). אירגון זה הוא גוף בין-ממשלתי בינלאומי האמון על פיתוח וקידום מדיניות עולמית ושיתופי פעולה בינלאומיים במאבק בהלבנת הון ובמימון הטרור.

נותני שירותים פיננסיים וחוק איסור הלבנת הון

חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים נועד למנוע הלבנת הון, תהליך בו מוטמע רכוש שמקורו בביצוע פשיעה בתוך המערכת הפיננסית הלגיטימית והמוסדרת, כדי שיהיה ניתן להשתמש בו ללא חשש מרשויות האכיפה. הלבנת ההון בעולם ובישראל מתבצעת בדרך כלל דרך נותני שירותי מטבע ונותני שירותים פיננסיים במגוון דרכים שנועדו להסוות את מקור הכסף הכוללות העברות בין לאומיות מחוץ למערכת הבנקאית, המרות מטבע וניכיון צ'קים. אי לכך, נותני שירותים פיננסיים כפופים לחוקים רבים ופעילותם מותנית בציות לחוקים רבים.

נותני שירותים פיננסיים היו כפופים בעבר לחוק איסור הלבנת הון, ומכוחו פורסם צו איסור הלבנת הון. כאשר נחקק בשנת 2016 חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים, הוא נעשה האסדרה המרכזית. כאשר נכנס חוק הפיקוח לתוקפו, ההגדרה של "שירות בנכס פיננסי" כללה גם את המונח "שירותי מטבע" ואת נותני שירותי המטבע, כפי שהוגדר בחוק איסור הלבנת הון. כמו כן, ההגדרה כללה גם את כל הפעולות והשירותים הנעשים בנכסים פיננסיים דרך עיסוק, שאין בהם מתן אשראי, ביניהם גם מטבע וירטואלי, כגון ביטקוין, מונרו ועוד.

בין נותני השירותים הפיננסיים ניתן למצוא:

· שירותי ניכיון צ'קים

· חברות השקעות

· חברות מימון

· שירותי מימון (הלוואה לכל מטרה)

· נותני שירות במטבעות קריפטוגרפיים כמוביטקוין, קריפטו וכדומה

· מספקי שירות להמרת מטבע חוץ

· העברות כספים בינלאומיות

· ספקי אשראי חוץ בנקאי

· מפיצי כרטיסים נטענים, ארנקים אלקטרוניים ומאגדים (פרי-פייד)

· חברות אשר מספקות שירותי הלוואות חברתיות

ענישה הסקטור הפיננסי מתפקד כ"שומר סף", אשר בפעולתו מעמיד קשיים על מלביני ההון להטמיע כספים במערכת הפיננסית ולנצל אותה לצרכי פעילותם, וכדי לאפשר לרשויות האכיפה חקירה יעילה ותכליתית של עבירות הלבנת הון, אם נעשו כבר. החוק מעמיד סנקציות חריפות המוטלות על מפיריו. החוק קובע כי הלבנת הון נחשבת הפרה ומהווה עבירה פלילית שעונשה נע בין 5 ל-10 שנות מאסר. סעיף 3(א) בחוק איסור הלבנת הון קובע מה נחשבת עבירה מרכזית של "הלבנת הון": עשיית פעולה ב"רכוש אסור" במטרה להסתיר או להסוות את מקורו, את זהות בעלי הזכויות בו, מיקומו, תנועותיו או את עשיית הפעולה בו. "רכוש אסור" הוגדר בחוק כרכוש שמקורו במישרין או בעקיפין בעבירת מקור (עבירות המכונות "עבירות מקור", מפורטות בתוספת הראשונה לחוק, וכוללות שוחד, רצח, הימורים, מימון טרור ועוד), או ששימש או שאפשר ביצוע עבירת המקור, או שהיה מעורב ברכוש כאמור לעיל. העונש בגין עבירה זו הינו עד 10 שנות מאסר.

סעיף 4 לחוק קובע את האיסור לעשיית פעולה ברכוש אסור (שמקורו בעבירה) בשווי העולה על סכום של 150,000 שקלים. העונש בגין עבירה זו הינו עד 7 שנות מאסר.

לסיכום, ישראל פעלה ועדיין פועלת למיגור תופעת הלבנת ההון. להלבנת השלכות כלכליות תדמיתיות ורבות ולכן הפיקוח בנושא זה הפך ליעד חשוב בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים. אך למרות זאת, לא כל נותני השירותים הפיננסיים מודעים לחובות ולחוקים החלים עליהם ולעיתים מפירים את החוק מחוסר ידיעת החוק. לכן, חשוב לבדוק מהן התקנות והחוקים ולדעת על מי בדיוק הן חלות בכדי להימנע מנזק כלכלי ותדמיתי.

משרדנו מספק שירותים למגוון רחב של ארגונים וחברות, ומתמחה בשירותים בתחום הציות והרגולציה וביצירת התשתית המשפטית הנדרשת לפעילות פיננסית. במסגרת זו, אנו מספקים שירותים בתחום איסור הלבנת הון לגורמים מתחומים שונים, אשר חלות עליהן הוראות מכח צו איסור הלבנת הון. בין לקוחותינו חברות שונות כגון חברות ביטוח, חברי בורסה, חברות מנהלות של קופות גמל, מנהלי תיקים, עורכי דין, חברות אשראי, חברות לניכיון צ'קים, חברות מימון ועוד.

צרו קשר עוד היום עם עו"ד לענייני רגולציה, מיכאל גילינסקי. מייל: michaelg@audit-fa.co.il טלפון נייד: 052-4326617