חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים

חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים נוצר בצל העובדה כי תחום השירותים הפיננסיים (נותני שירותים פיננסיים הנקראים בקיצור נש"פ או נותני שירותי מטבע הנקראים בקיצור נש"מ) הולך וגדל בשנים האחרונות ולא מעט חברות בתחום הפכו להיות ציבוריות או בדרכן להיות ציבוריות, כלומר עומדות להיות מונפקות בבורסה. לכן בחודש יוני 2018 חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) נכנס לתוקפו. הוראות חוק זה הסדירו לראשונה את פעילותם של גורמים שונים המספקים שירותים פיננסיים לעסקים, ובכלל זה גורמים העוסקים ב"מטבעות וירטואליים"כגון נכסים פיננסיים בצורת מטבעות קריפטוגרפיים כגון קריפטו, ביטקוין, לייטקוין, איתריום, בלוקצ'יין, ריפל, מונרו ועוד. לנוחיותכם, ניתן לאתר את כל החברות במאגר נותני שירותים פיננסיים בקישור זה.



מהו חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים? במסגרת החוק הוסכם ונקבע כי אופרציות שונות של נותן שירותים פיננסיים ייחשבו כמתן אשראי או מתן שירותים בנכסים פיננסיים, ולכן על מעניק האשראי או השירותים (המוכר גם בשם נותן שירותי מטבע) חובה נוספת שלא הייתה קיימת לפני כן: עליו לפנות אל רשות שוק ההון בבקשה לקבל רישיון מתאים לפעילות. המפקח על נותני שירותים פיננסיים, לפי הוראות חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים, הינו הממונה על שוק ההון, ביטוח וחסכון במשרד האוצר.


ההיסטוריה של חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים הרשות לאיסור הלבנת הון הוקמה בשנת 2002 כרשות מודיעינית הפועלת ע"פ הכללים הבינלאומיים למאבק בהלבנת הון אותם קבע ארגון ה-FATF והמפוקחים בישראל באמצעות ארגון MONEYVAL השייך למועצת אירופה.

בשנת 2005, בעקבות חקיקת חוק איסור מימון טרור, שונה שם הרשות ל"רשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור". פעולתה של רשות זאת מצטרפת לפעולתם של משטרת ישראל, גופי הביטחון והרגולטורים השונים ומסייעת להם. הערך המוסף של הרשות הוא במאגר המידע הפיננסי האיכותי והייחודי שאותו היא מנהלת, המאפשר איתור חשדות להלבנת הון ומימון טרור, באמצעות שילוב של מידע ממקורות שונים, ובהם מידע המתקבל מרשויות זרות מקבילות בחו"ל. בשנת 2014 הוקם צוות בין משרדי בהוראתו של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה ובחן את פעילותם של כלל נותני השירותים הפיננסיים במדינת ישראל. מהבחינה עלו מסקנות רבות בנוגע לענף שירותי המטבע כשהמסקנה הראשית היא שקיימים בישראל גופים רבים הפועלים כמוסדות פיננסיים לכל דבר ועניין, ומספקים לציבור שירותים פיננסיים רבים ומגוונים. גופים פיננסיים אלה מספקים שירותים מגוונים, בין היתר ניכיון שיקים, שירותי מימון כנגד רכישת חובות, שירותי מטבע חוץ, העברות כספים מחו"ל לישראל ומישראל לחו"ל, הלוואות חוץ בנקאיות וכן שירותים מעין-בנקאיים כגון פיקדונות כספיים. ענף הפיננסיים הוא ענף מאוד רחב במדינה, אך לצד זאת, הוא איננו מפוקח ומוסר בהתאם להיקפו והרגולציה היחידה שהייתה קיימת באותה שנה הוא חוק איסור הלבנת הון וצו איסור הלבנת הון (הכוללים מספר סעיפי יסוד, ביניהם חובה בסיסית הנקראת "הכר את הלקוח"). רגולציה זאת עוסקת בהיבטים הקשורים בתחום הלבנת ההון בענף שירותי המטבע ובכך למעשה מותירה תחומי פעילות רבים הניתנים על ידי מוסדות פיננסיים, מוסדרים בהיקף צר מאוד. הפיקוח הצר הקיים מהווה פתח לפעילות של גורמים עברייניים בענף, אשר מנצלים את ההסדרה המצומצמת לביצוע פעולות רבות של העלמת מיסים והלבנת הון. במקרים החמורים יותר, אירגוני הפשיעה מנצלים את נותני שירותי המטבע ונסמכים עליהם בכל הקשור לביטחונם הכלכלי.

מעורבותם של אירגוני הפשיעה פוגעת במערכת אכיפת החוק בתחום נותני השירותים הפיננסיים, אולם משליכה גם על הציבור הרחב בכך שלעיתים נקלע למצב בו נדרש לקבל שירותים פיננסיים מגורמים עברייניים בצורה עקיפה.

בתחילת שנות ה90 הוקמו ברוב מדינות העולם רשויות למלחמה בהון השחור שמקורו במעשי פשיעה (כגון פעילות פלילית, סחר בסמים, גביית דמי חסות, סחר בלתי חוקי בנשק וכדומה), וזאת לנוכח החשש הכבד כי פעילות הלבנת הון עלולה לערער את יציבותן של המערכות הפוליטיות, הכלכליות והחברתיות במדינות הדמוקרטיות.

עוד מסקנה אליה הגיע הצוות הבין-משרדי היא כי במדינה מפותחת בעלת כלכלה מפותחת, כמו מדינת ישראל, שווקי הכספים וההון הינם שווקים בעלי חשיבות רבה ועליונה לפעילותו של המשק, וזאת משום שהם מספקים את האמצעים הכספיים המניעים את הפעילות העיסקית של המשק ומהווים קטר בנושא פיתוח המדינה. ולכן פועל יוצא מכך היא הדרישה כי פעילותם של שווקי ההון תהיה תקינה, יעילה והגונה וזאת יושג ע"י פיקוח הדוק. יישום כל המסקנות הנ"ל ייאפשר לכך שהגופים הפיננסיים יוכלו בסופו של דבר לשמש כתחליף ראוי לשירותי המערכת הבנקאית המוסדרת והמוסדית.

כאמור, מסקנותיו של הצוות היא לגבי כל סוגי השירותים הפיננסיים הניתנים בענף זה, אך על פי הבדיקה שביצעו, תחום האשראי החוץ-בנקאי הינו תחום בו ההסדרה הרגולטורית בולטת בהיעדרה ונדרשת רגולציה אקטיבית, אשר תגן בין היתר על הציבור הרחב שנאלץ להתמודד עם תופעות לא רצויות, כמו קבלת שירותים פיננסיים בהם מעורבים אירגוני פשע ללא הגנה מהמדינה.

בסופו של דבר וכפועל יוצא של המלצות ומסקנות הצוות, הוחלט להציע לקבוע רגולציה בכל הנוגע לפעילותם של נותני שירותי המטבע ונותני שירותי האשראי החוץ-מוסדי, אשר ייקראו יחד בשם "נותני שירותים פיננסיים חוץ מוסדיים" (ובהמשך שונתה הגדרתם בחוק ל"שירותים פיננסיים מוסדרים"). ביום 13.07.2016 הועברה הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית ובאותה שנה חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) חוקק.

מטרת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים והצורך בו מטרת החוק היא מינוי רגולטור פיננסי אשר יסדיר את ענף נותן שירותי מטבע, ואת ענף האשראי החוץ מוסדי, תחומים אשר היו בעבר לא מוסדרים או מוסדרים באופן שאינו מספק. החוק מעניק לרגולטור החדש את כל הסמכויות הנדרשות לפקח על גופים אלו באופן שיביא להתפתחותם וליצירת חלופה הולמת למערכת הבנקאית בתחום מתן השירותים הפיננסיים, ומצד שני, ימנע מגופי פשיעה וגורמים עבריינים מלעשות בהם שימוש למטרות בלתי חוקיות.


הפרת החוק והשלכותיה להפרת החוק או לפעילות ללא רישיון מתאים קיימות השלכות משמעותיות והן עלולות לגרום להטלת עיצום כספי וכן אחריות פלילית, אך בפועל גופים רבים אינם מודעים להשפעתו הישירה של החוק על פעילויותיהם העסקיות. קיימת דעה מוטעית שהחוק רלוונטי לחלפני כספים בלבד (צ'יינג'ים). גופים רבים אינם מודעים לכך שבכל הנוגע לנותני האשראי נכנס החוק לתוקף כבר ביום 01/06/2017, ואילו עבור נותני השירותים בנכסים פיננסיים נכנס החוק לתוקף ביום 01/06/2018.

הגדרת נכס פיננסי החוק מגדיר נכס פיננסי כאחד מהאופציות הבאות:

א. כסף מזומן

ב. צ'ק, שטר חוב או שטר חליפין

ג. המחאה בנקאית או המחאת נוסעים (הידועה גם בשם טרבל צ'ק)

ד. פיקדון כספי

ה. נייר ערך למוכ"ז (למביא כתב זה) כמשמעותו בחוק החברות

ו. לוחית או חפץ אחר המיועדים לרכישת נכסים או שירותים, שניתן לצבור בהם ערך כספי מעל סכום שקבע השר

ז. מטבע וירטואלי

ח. נכס פיננסי אחר שקבע השר באישור ועדת הכספים של הכנסת




מי נחשב נותן שירות פיננסי

המחשבה המקובלת כיום היא שהחוק חל רק על צ'יינג'ים (חלפני כספים), אולם זוהי תפיסה שגויה. נותן שירות פיננסי כהגדרתו בהוראות חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מחייבות ברישוי כל אדם העוסק במתן שירות בנכס פיננסי או במתן אשראי, ביניהם בין השאר שירותי ניכיון צ'קים, שירותי מימון בצורה של הלוואה לכל מטרה, חברות השקעות ומימון ועוד. כיום ההגדרה של "אשראי" רחבה כל כך, כך שכל מי שהוא בעל פעילות של אשראי מכל סוג חייב לבדוק אם הוא לא נדרש לקבל רישיון. כמו כן, גם העיסוק במטבעות כדוגמת קריפטוגרפים או ביטקוין יחייב ברישיון, שכן החוק החדש הוא המתקדם ביותר בעיסוקו במטבעות אלה כיום.

מעבר לכך, גוף העוסק במתן שירות פיננסי בהיקף נרחב מחויב גם ברישיון מורחב, אלא אם מתקיימים שני התנאים המצטברים הבאים: היקף הפעילות של אותו אדם אינו למעלה מפי שניים מהיקף הפעילות הנרחב המינימלי שנדרש בתנאי קבלת רישיון מורחב, והוגשה על ידו בקשה לקבלת רישיון מורחב (זאת במהלך 30 הימים ממועד התרחבות היקף פעילותו, ובתנאי שטרם ניתנה החלטה בבקשה).

סוגי הרישיונות

רישיון למתן שירות בנכס פיננסי מחולק בחוק לשני סוגים: “בסיסי” ו-“מורחב”, זאת בהתאם להיקף פעילות מחזיק הרישיון.

א. רישיון למתן שירות בנכס פיננסי בסיסי ניתן כאשר מחזור העסקים אינו עולה על סך של 30 מיליון ₪.

ב. רישיון למתן שירות בנכס פיננסי מורחב ניתן כאשר מחזור העסקים עולה על סך של 30 מיליון ₪.

נותני שירות פיננסי החייבים ברישיון

נותני שירותים מוסדרים מחולקים לגופים שנותנים שירותים מסוגים שונים:

1. אשראי חוץ בנקאי – הלוואות

2. ניכיון שיקים

3. המרת מטבע חוץ




חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים לצד תקופת קורונה

משבר הקורונה לא פסח גם על תחום הפיננסים בישראל, כמו גם על שאר תחומי המשק והענף נאלץ להתאים עצמו ולהעניק הקלות והתאמות ללקוחותיו, ביניהם אפשרות מתן שירות מרחוק, גידול בסיכונים הפיננסיים עקב השבתת חלקים ניכרים מהמשק ועוד. מבחינת סיוע לענף, כאשר המדינה החליטה להעניק מענקים במסגרת תכנית הסיוע למגזר העסקי, בתחילה נקבעה הגדרה שלפיה גוף שהוא מוסד פיננסי, לא יהיה זכאי לקבל מענקים אלו – דבר שהשלכותיו המידיות היו ירידה דרמטית בפעילות בקרב חברות להמרת מט"ח היות שענף התיירות מושבת. גם חברות בתחום ניכיון הצ'קים נפגעו וספגו הפסדים בשל העלייה במספר הצ'קים החוזרים.

לאחר פנייה אל ראש הממשלה בנימין נתניהו ולשר האוצר ישראל כץ הקורא להם לבטל את ההחלטה הזאת, החוק שונה והחברות הפיננסיות הקטנות כגון אלו העוסקות בהמרת מט"ח, בניכיון צ'קים ובהלוואות היו זכאיות לבקש מענק מהמדינה בזמן משבר הקורונה. בסגר הראשון - נותני שירותים פיננסיים לא הוגדרו כשירות חיוני ולכן נסגרו מתחילת המשבר. משרד האוצר החריג וקבע כי רק הגופים הגדולים בעלי צבר אשראי של מעל 200 מיליון שקל נחשבים "חיוניים". לאחר פנייה של פורום המייצגים של נותני שירותים פיננסיים לרגולטור, לאוצר ולמשרד הבריאות בבקשה לכלול את הנש"פים כעסק חיוני בתקנות לשעת חירום, התקבלה החלטה כי כלל המגזר הפיננסי ייחשב "חיוני". בסגר השני - המגזר הפיננסי, הכולל בתוכו בנקים, שוק ההון הוגדר כחיוני ופעל גם בזמן הסגר. בסגר השלישי - מקומות עבודה המספקים שירותים חיוניים כמו המגזר הפיננסי, אנרגיה, מיום ומזון) נחשבים חיוניים ונשארו פתוחים גם בזמן סגר, בתנאי שהעובדים הכרחיים לצורך אספקת השירות.

השירותים שלנו

משרדנו מספק שירותים למגוון רחב של ארגונים וחברות, ומתמחה בשירותים בתחום הציות והרגולציה וביצירת התשתית המשפטית הנדרשת לפעילות פיננסית. במסגרת זו, אנו מספקים שירותים בתחום איסור הלבנת הון לגורמים מתחומים שונים, אשר חלות עליהן הוראות מכח צו איסור הלבנת הון. בין לקוחותינו חברות שונות כגון חברות ביטוח, חברי בורסה, חברות מנהלות של קופות גמל, מנהלי תיקים, עורכי דין, חברות אשראי, חברות לניכיון צ'קים, חברות מימון ועוד.


השירותים שלנו בתחום איסור הלבנת הון כוללים נושאים שונים של רגולציה בשוק ההון:

1. ייעוץ בנושא של איסור הלבנת הון – משרדנו צבר ניסיון במתן שירותים לנש"פים בתחום של איסור הלבנת הון. השירותים כוללים שירותי קצין ציות, עריכת סקרי סיכונים וסקרי ציות בתחום איסור הלבנת הון, סיוע בביצוע בקרות שוטפות, כתיבת נהלים, ייעוץ במילוי "הכר את הלקוח" ועוד.

2. ייעוץ בנושא הגנת הפרטיות – הסודיות הפיננסית משקפת את זכותו של אדם לשלוט במידע הפיננסי אודותיו. מידע פיננסי כולל נתונים כספיים המעידים על מצבו הכלכלי של אדם כגון היקף החובות שלו, היקף חסכונותיו, פרטי המחאות שניתנו ללא כיסוי ועוד. נתונים אלה הם בעלי השפעה מכרעת על קבלת החלטות בעניינו על ידי מגוון רחב של גורמים ואף עלולים לתייג אותו בקבוצת אוכלוסייה סוציו־אקונומית מסוימת, ומסיבה זו הם מהווים מידע רגיש. מטבע הדברים, תקנות הגנת הפרטיות הנובעות מחוק הגנת הפרטיות חל גם על העוסקים בתחום הפיננסיים ויש לפעול לפיהן. נשמח לייעץ בנושא, לבדוק את מידת הציות לחוק ולמנוע פירצות מידע לא רצויות העלולות לפגוע בלקוחותיכם ובמוניטין של החברה שלכם.

3. ייעוץ בנושא של הוראות רשות שוק ההון ביטוח וחסכון – כיום הרגולטור האחראי על הענף הוא הממונה על נותני שירותים פיננסיים. האם אתם פועלים על פי הוראות החוק? האם אתם יודעים אילו חוקים ותקנות חלים עליכם כנותני שירות? מוזמנים לבדוק זאת בעזרתנו. למשרדנו ניסיון רב בעבודה עם גופים מפוקחים על ידי רשות שוק ההון, ובכלל זה נש"פים.


נשמח ללוות ולסייע גם לכם בהתאמת העסק להוראות הרגולציה השונות. שימו לב: בעת שיגרת קורונה השירות ניתן גם מרחוק.



צרו קשר לכל שאלה או בירור בנושא עם עו"ד מיכאל גילינסקי, ראש תחום רגולציה בשוק ההון.

נייד: 052-4326617

מייל: michaelg@audit-fa.co.il







אודיט,  בית אשרא, דרך מנחם בגין 65 ת"א | טלפון: 03-5616303 | פקס: 03-5616304 | מייל: info@audit-fa.co.il
ליצירת קשר מהירה שילחו הודעה בוואטסאפ