נותני שירותים פיננסיים

חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) הוא החוק המרכזי בהסדרת מעמדם של נותני השירותים הפיננסים בישראל. חוק זה עוסק ביצירת רגולציה פיננסית חדשה, שייעודה לפקח על שוק השירותים הפיננסיים, ובכללם נותני שירותים פיננסיים , שלא היו נתונים בחלקם תחת פיקוח ואסדרה קודם לחקיקת חוק זה. תאריך תחילת תוקף כניסת החוק השירותים הפיננסיים לנותני שירותי אשראי נקבע ליום 1 ביוני 2017, ולנותני שירות בנכס פיננסי נקבע ליום 1 ביוני 2018. הגדרה - נותן שירותי מטבע

הגדרת נותן שירותי מטבע היא רחבה וכוללת את מי שנותן אחד או יותר מן השירותים האלה:

· שירותי המרת מטבע

· מכירה או פידיון של המחאות נוסעים (הנקראים גם טרבל צ'קס)

· קבלת נכסים פיננסיים במדינה אחת כנגד העמדת נכסים במדינה אחרת

· החלפת שטרות

· ניכיון צ'קים ושטרי חליפין

הגדרה - נותני שירותים פיננסיים

נותני שירותים פיננסיים יכולים לכלול את נותני השירות הבא:

· שירותי ניכיון צ'קים

· שירותי מימון (הלוואה לכל מטרה)

· חברות השקעות

· חברות מימון

· מתן שירות להמרת מטבע חוץ

· העברות כספים בינלאומיות

· מתן אשראי חוץ בנקאי

· מפיצי כרטיסים נטענים, ארנקים אלקטרוניים ומאגדים (פריפייד)

· נותני שירות במטבעות קריפטוגרפיים כגון ביטקוין, קריפטו, לייטקוין, איתריום, בלוקצ'יין, ריפל, מונרו ועוד

· חברות אשר מספקות שירותי הלוואות חברתיות


קיימים חמישה סוגי רישיונות לשירותים הפיננסיים המוגדרים בחוק:

1. רישיון למתן אשראי

2. רישיון למתן שירות בנכס פיננסי

3. רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי

4. רישיון לשירותי פיקדון ואשראי

5. רישיון הנפקה


קבלת רישיון חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מגדיר כי עסק העוסק במתן שירותים פיננסיים יחויב ברישיון למתן שירות בנכס פיננסי ו/או רישיון למתן אשראי אותו אפשר לקבל דרך פורטל רישוי שירותים פיננסיים. על פי פרק ג', סעיף 12 (א) בחוק, "לא יעסוק אדם במתן שירות בנכס פיננסי או במתן אשראי אלא אם כן בידו רישיון למתן שירות בנכס, פיננסי או רישיון למתן אשראי, לפי העניין, ובהתאם לתנאי הרישיון". לאחר רישומם וקבלת הרישיון עסקים הנותנים שירותים פיננסיים יופיעו במאגר נותני שירותי מטבע. החוק חל על תאגידים ויחידים העוסקים במתן שירותים פיננסיים. דרישות וחובות על מנת לקבל רישיון

קיימות מספר דרישות וחובות בהם יש צורך לעמוד בכדי לקבל רישיון למתן שירות בנכס פיננסי/רישיון למתן אשראי:

· עמידה בהון עצמי מינימלי לנותן שירותים בנכס פיננסי ולנותן שירותי אשראי

· יכולת מספקת של העסק לעמוד בחובות הרישוי (נהלים, ידע) ובמקרה של תאגיד בחינת כשירותם של נושאי המשרה, בעלי השליטה ובעלי העניין

· יכולת העסק לעמוד בתוכנית עיסקית שנקבעה מראש, ובדיקה האם יש למבקש הרישיון אמצעים כספיים מספקים ומקורות מימון.

כיצד מקבלים רישיון של נותן שירותים בנכס פיננסי?

את הבקשה לקבלת רישיון ניתן להגיש במערכת המקוונת באתר של רשות שוק ההון. יש צורך לצרף מסמכים, השלב הבא הוא בדיקה טכנית כי הבקשה מולאה כראוי, לאחר מכן ייתכן כי תתקבל בקשה להשלמת מסמכים חסרים ולבסוף תתבצע בדיקה מהותית של הבקשה. תוך 70 יום ניתן לדעת האם הבקשה אושרה או נדחתה.

נותני שירותים פיננסיים


מסמכים עיקריים הנדרשים בעת בקשת רישיון

· טופס פרטי מבקש רישיון

· טופס סניפים

· מפה של אזור הסניף עם סימון של מיקום הסניף עליה

· הסבר מילולי על מיקום הסניף ודרכי הגעה אליו

· מצב חשבון הכולל יתרת חוב ממס הכנסה

· מצב חשבון הכולל יתרת חוב ממס ערך מוסף

· כתב הסכמה למתן הרשאה למפקח או למי מטעמו לקבל מידע אודות המבקש מן המרשם

· במקרה של תאגיד, יש לקבל הסכמה בכתב של: נושא משרה, בעל שליטה, ענין והשפעה

· אם מבקש הרישיון הורשע בעבירה - העתק מכתב האישום, פסק הדין הסופי וגזר הדין אם ניתנו

· תצהיר על כשירות בעל רישיון, עיסוקים נוספים ונכונות הנתונים בבקשה

· בתאגיד – דוח כספי לשנה קודמת ודוח סקור לרבעון אחרון


הגדרת נכס פיננסי נכס פיננסי מוגדר כמזומן, שיק (שטר חוב או שטר חליפין), המחאת נוסעים או המחאה בנקאית או פיקדון כספי.

מי נדרש להחזיק ברישיון נותן שירותים בנכס פיננסי? עסקים בתחום מתן שירותים בנכס פיננסי ללקוחות בישראל כדרך עיסוק, אשר אינם מפוקחים במסגרת פיקוחית אחרת ולא קיים לגבי פעילותם פטור ייעודי בחוק או בתקנות רלוונטיות נדרשים להחזיק ברישיון. הרישיון ניתן על ידי רשות שוק ההון, ביטוח וחסכון. במידה והפעילות מערבת פעילות שיש בה רכיב של מימון, נדרש לבחון גם בקשה לרישיון למתן שירותי אשראי. בהתאם להוראות סעיף 11 לחוק הפיקוח, להלן רשימת השירותים עבורם נדרש לקבל רישיון למתן שירותים בנכס פיננסי:

· מזומן

· שיק, שטר חוב או שטר חליפין כמשמעותם בפקודת השטרות

· המחאה בנקאית או המחאת נוסעים

· פיקדון כספי

· נייר ערך למוכ”ז כמשמעותו בחוק החברות

· לוחית או חפץ המיועדים לרכישת נכסים או שירותים, שניתן לצבור בהם ערך כספי מעל סכום שקבע השר

· מטבע וירטואלי



סוגי הרישיונות העיסוק במתן שירות בנכס פיננסי/מתן אשראי מחייב רישיון, כאשר הוא יכול להיות בסיסי/מורחב.

החוק קובע כי בעל רישיון למתן שירות בנכס פיננסי יהיה בעל הון עצמי מזערי.

בעלי רישיון בסיסי: הון עצמי מזערי בסך 300,000 ₪, כאשר חופשי מכל שיעבוד או עיקול.

בעלי רישיון מורחב: הון עצמי מזערי בסך 1,000,000 ₪, כאשר הוא חופשי מכל שיעבוד או עיקול. במקרה בו נש"מ (נותן שירותי מטבע) שעד כה היה בעל רישיון נש"מ ועסק גם במתן אשראי, הוא יחוייב בשני רישיונות: רישיון מתן שירות בנכס פיננסי וכן רישיון למתן אשראי.


מי לא חייב ברישיון על פי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים

· הבורסה לניירות ערך

· חברה אשר מעניקה שירותי כספיים מטעם חברת הבת שלה (חברה אשר חברה אחרת מחזיקה בחמישים אחוזים או יותר מן הערך הנקוב של הון המניות המוצא שלה או מכוח ההצבעה שבה או רשאית למנות מחצית או יותר מהמנהלים או את המנהל הכללי שלה)

· מבטח (תאגיד הנשלט על ידי המבטח או תאגיד שהמבטח מחזיק ביותר מ- 20% באחד מאמצעי השליטה בו)

· חברה שקיבלה רישיון מנהלת

· זירת סוחר כפי שמוגדרת בחוק ניירות ערך

· חבר בורסה

· מנהל תיקי השקעות

· מסלקת הבורסה לניירות ערך בתל אביב בע"מ; מסלקת מעוף בע"מ; תאגיד אחר, בשליטת בורסה העוסק בסליקת ניירות ערך. וכמו כן מי שאושר על ידי המסלקה כחבר מסלקה, למעט בנק ישראל

· מערכת תשלומים שהוכרזה על ידי הנגיד כמערכת מבוקרת

· סולק- בעל רישיון סליקה

· תאגיד הנשלט על ידי הסולק או תאגיד שהסולק מחזיק ביותר מ- 20% באחד מאמצעי השליטה בו

· תאגיד בנקאי ותאגיד עזר

· תאגיד שהוקם על פי הדין

· אדם העוסק ברכישת איגרות חוב שהוצעו לציבור על פי תשקיף

· מנהל קרן שאושר בידי יושב ראש הרשות לפי סעיף 4 לחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994

הגוף האחראי על נותני שירותים פיננסיים

הגוף הרישמי המטפל בנותני שירותי מטבע ונותני שירותים פיננסיים מוסדרים ומפקח עליהם הוא יחידת נותני שירותי מטבע באגף שוק ההון ביטוח וחיסכון במשרד האוצר. תפקיד הרשות הוא לשמש כרגולטור עם אחריות פיקוחית בתחומים שאינם היו מוסדרים כלל או מוסדרים באופן חלקי וחסר בענף הפיננסי במדינת ישראל.

רגולציה של ענף נותני שירותים פיננסיים

הפיקוח על נותני שירותי מטבע פועל משנת 2004 על סמך חוק איסור הלבנת הון, בו נקבעו הוראות רגולטוריות לעניין איסור הלבנת הון, ובו הוגדרו חלפני כספים כנותני שירותי מטבע (הנקראים גם נש"מ או נש"מים). החל מיוני 2017, בהדרגה, הפיקוח על נותני שירותים פיננסיים נעשה על סמך חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) שמסדיר את התחום וקובע בין היתר הוראות לעניין חובת רישוי, ממשל תאגידי והוראות שתכליתן הגנות צרכניות על הלווים – ולפיו חלפני כספים מוגדרים כנותני שירותים פיננסיים (נש"פ) ונדרשים להחזיק ברישיון מאת הרגולטור בהתאם לאופי פעילותם והיקפה. השינוי העיקרי החל במשך הזמן הוא שינוי הקטגוריה בה עוסקים חלפני הכספים שהפכו מ"נותני שירותי מטבע" לנותני שירותים פיננסיים", דבר הגורר פיקוח והסדרה רחבה והדוקה יותר מבעבר.


הפרת החוק – סנקציות

הפרה של החוק עלולה לגרור עיצומים כספיים (קנסות), ענישה פלילית ועילה לתביעה ייצוגית. בחוק נקבעו סנקציות העלולות לחול על מפר החוק כולל נושא משרה בתאגיד שהינו נותן שירות פיננסי ולכן יש להקפיד על קיום כל הוראות החוק, ביניהם:

· תנאי הרישיון

· דיווחים

· יחסים נאותים בין נותן השירות לבין לקוחותיו

· הקפדה על קיומם של הסכמים

· גילוי נאות בהתאם להוראות החוק

הקשר בין חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים להלבנת הון חוק הפיקוח נועד, בין השאר, למנוע הלבנת הון, בה מוטמע רכוש שמקורו בביצוע פשיעה בתוך המערכת הפיננסית הלגיטימית והמוסדרת, כדי שיהיה ניתן להשתמש בו ללא חשש מרשויות האכיפה. הלבנת ההון בעולם ובישראל מתבצעת במרבית מקרים ע"י נותני שירותי מטבע במגוון דרכים שנועדו להסוות את מקור הכסף הכוללות העברות בין לאומיות מחוץ למערכת הבנקאית, המרות מטבע וניכיון צ'קים. להלבנת ההון השלכות כלכליות תדמיתיות ורבות ולכן הפיקוח בנושא זה הפך ליעד חשוב בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים.

עד לכניסתו של חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים לתוקף, האסדרה של נותני שירותי מטבע היתה מעוגנת בחוק איסור הלבנת הון, ומכוחו פורסם צו איסור הלבנת הון.

כאשר נכנס חוק הפיקוח לתוקף, ההגדרה של "שירות בנכס פיננסי" כללה גם את המונח "שירותי מטבע" ואת נותני שירותי המטבע, כפי שהוגדר בחוק איסור הלבנת הון וכללה את כל הפעולות והשירותים הנעשים בנכסים פיננסיים דרך עיסוק, שאין בהם מתן אשראי. בין הנכסים הפיננסיים שהתווספו להגדרה נמנה גם "מטבע וירטואלי", מתוך כוונה לאפשר פיקוח גם על מתן שירותים פיננסיים בנכסים אלה.


חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים

לסיכום אין ספק כי עיצומים יכולים ליצור נזק כלכלי ותדמיתי לכל עסק, והדבר נכון פי כמה כאשר מדובר בשירותים רגישים כמו שירותים פיננסיים, בהם רמת האמון שיש לתת לנותן השירות היא גבוהה במיוחד. בכדי להימנע מהפרה של החוקים וההוראות מומלץ לבצע מיפוי, לבדוק את תהליכי העבודה, הבקרות, הנהלים ולעשות בדק כל תקופה מסויימת. תפקידנו הוא לעזור ולצמצם את חשיפת העסק שלכם לתביעות ולסנקציות מנהליות ופליליות. עיקר עיסוקנו הוא הקמה וניהול תשתיות ותהליכי עבודה התומכים בהוראות הרגולציה, לצד קיום ממשל תאגידי על פי החוקים והתקנות השונים והעלאת המודעות בקרב עובדי החברה, על מנת למנוע הפרות עתידיות.

שירותינו בתחום שוק ההון

ביקורת פנים - אנו מציעים שירותי ביקורת פנים ורגולציה של שוק ההון לנותני שירותים פיננסיים, הן כמינוי למבקר הפנימי של הגוף והן כסיוע למבקר הפנימי בביצוע פרויקטים מסוימים במיקור חוץ.

כתיבת נהלים – נהלים הם כלי חשוב בפיקוח ומניעה של מצבים בעייתים אליהם האירגון עלול להיקלע. כתיבת נהלים מאפשרים להסדיר את תהליך העבודה ובכללם גם את הבקרות המהוות חלק מהתהליך. בתהליך כתיבת הנהלים אנו לומדים את תהליכי העבודה הקיימים באירגון, משווים אותם אל מול הוראות החוק הרגולטוריות, בודקים מהם הפערים ומשנים אותם על פי הצורך כדי שייענו על הוראות אלו. בתהליך כתיבת נהלים ניתן להבין מהם תהליכי העבודה "הבזבזניים" מבחינת משאבים של תקציב וכוח אדם וניתן על סמך המסקנות לשנות אותם כך שיהיו יעילים וקצרים יותר.

סקרי סיכונים – הסקר משמש כלי אשר בעזרתו יכולה הנהלת החברה להעריך ולכמת את הסיכונים הפוטנציאליים העומדים בפניה, לחשב את ההסתברות להתרחשותם ולהעריך את אפקטיביות הבקרות המופעלות על ידה. סקר סיכונים מזהיר ומצביע על תהליכים ואירועים פוטנציאליים שהתרחשותם עלולה לפגוע בפעילות החברה. על מנת להבטיח ניהולם הזהיר והתקין של הסיכונים השונים, יש ליישם עקרונות וכללים ברורים לזיהוי, מדידה, ניהול, מעקב ובקרה שוטפים אחר החשיפות לסיכונים השונים. סקר הסיכונים מהווה כלי יעיל לתפעול שוטף של החברה, לייעול ולחיסכון גדול במשאבים.

סקר ציות – מטרתו של סקר ציות היא לבדוק את תהליכי העבודה בתאגיד ונהלי הבקרה הפנימית הקיימים, למול הוראות התקנות והחוקים החלים על התאגיד (אזרחיים ופליליים), לצורך איתור מקרים של חוסר התאמה להוראות החוק והצבעה על הסיכון לחשיפה משפטית כזאת או אחרת, ולצורך אבחון כשלים בתהליכי הבקרה הפנימית. בהתאם לממצאי הסקר, הלקוח מקבל ארסנל של שיפורים נדרשים, לרבות כתיבת נהלי עבודה והעמקת תהליכי הבקרה הפנימית בתאגיד, על מנת לצמצם את הסיכונים האמורים. בנוסף, ניתן להעמיק את הבדיקה במוקדים עתירי סיכון בכדי לאתר אי סדרים נוספים, באם קיימים.

ייעוץ בנושא הגנת הפרטיות –מידע פיננסי הוא מידע רגיש הכולל נתונים כספיים המעידים על מצבו הכלכלי של אדם כגון היקף החובות שלו, היקף חסכונותיו, פרטי שיקים שניתנו ועוד. נתונים אלה הם בעלי השפעה מכרעת על קבלת החלטות בעניינו על ידי מגוון רחב של גורמים אשר באים עמו במגע יומיומי. מטבע הדברים, תקנות הגנת הפרטיות הנובעות מחוק הגנת הפרטיות חל כמובן גם על נותני שירותים פיננסיים ויש לפעול לפיהן. נשמח לייעץ בנושא, לבדוק את מידת הציות לחוק ולמנוע נזק כלכלי ותדמיתי לעסק שלכם.

נשמח לסייע גם לכם לציית להוראות החוק ולייעל את עבודתכם השוטפת. השירות ניתן גם מרחוק וגם בזמן סגר קורונה.


צרו קשר לכל שאלה או בירור בנושא עם עו"ד מיכאל גילינסקי, ראש תחום רגולציה בשוק ההון.


חוק הפיקוח על נכסים פיננסיים

נייד: 052-4326617

מייל: michaelg@audit-fa.co.il